עו”ד סער גרשוני הוא בעל תואר שני במשפט וטכנולוגיה אשר מאחוריו שנים של ניסיון בייצוג וייעוץ לבעלי זכויות קניין רוחני, הן במשפט פלילי והן במשפט אזרחי. עו”ד גרשוני מתמחה במתן ייעוץ אסטרטגי לחברות, החל משלב הקמתן וכלה במכירתן.
בין WAZE ל-WIZ: העברת זכויות קניין רוחני במכירת עסקים וחברות הזנק

בעת מכירת עסקים, ובמיוחד חברות הזנק (“סטארט אפ”), הקניין הרוחני אינו רק “נכס נוסף”, אלא במקרים רבים הוא הלב הפועם של העסק והגורם המרכזי שקובע את שוויו. על כן, ניהול נכון של ההעברה המשפטית והמסחרית של נכס זה יכול להיות ההבדל בין עסקה מוצלחת לבין כישלון מהדהד.
בחודש מרץ 2025 דיווחו כותרות העיתונים על אחת העסקאות הגדולות בתולדות ההיי-טק הישראלי: חברת הסייבר WIZ נמכרה לחברת האם של גוגל תמורת 32 מיליארד דולר. כ – 12 שנים קודם לכן, חברת ההזנק WAZE נמכרה גם היא לגוגל, תמורת כ־1.1 מיליארד דולר, עסקה שנחשבת ללידתו של חד הקרן הישראלי הראשון.
אלא שהחתימה על הסכמי הרכישה עליה דיווח בתקשורת הייתה רק הפרק האחרון בסיפור. קדמו לה חודשים ארוכים של בדיקות מדוקדקות: בחינה יסודית של כל פטנט, סימן מסחר, קוד מקור, מאגר נתונים וסוד מסחרי שבבעלות החברות, לצד הערכת שווי מדויקת של הנכסים הללו. במקביל, הצוותים המשפטיים בחנו כל הסכם קיים, עם עובדים, מייסדים, שותפים טכנולוגיים וספקים, כדי לוודא שכל זכויות הקניין הרוחני אכן שייכות לחברה באופן מלא, ושלא קיימות מגבלות או תביעות פוטנציאליות העלולות לעכב או לחסום את העסקה.

ניהול נכון של ההעברה המשפטית והמסחרית של נכסים אלה לא רק שאִפשר את סגירת העסקאות, אלא גם שמר על השווי המלא של החברות, והפך את הסכומים האסטרונומיים ממספרים על הנייר לכסף אמיתי, במקום לתרחיש של “כמעט”.
במדריך זה נסקור את כל מה שחשוב לדעת על העברת זכויות קניין רוחני במכירת עסקים וחברות הזנק, משלב הערכת השווי, דרך בדיקות ה־Due Diligence ועד להשלמת ההעברה בפועל. נעמוד על ההבדלים בין מכירת בעלות מלאה לבין הענקת רישיון שימוש, נבחן את האתגרים במקרים של בעלות משותפת, נסביר מהן המלכודות המשפטיות הנפוצות, ונבהיר מתי מומלץ, ולעיתים אף הכרחי, להיעזר בעורך דין בעל ניסיון בתחום הקניין הרוחני.
כיצד מעריכים את נכסי הקניין רוחני?
כאשר מתבצעת עסקת מכירה או מיזוג, נכסי הקניין הרוחני (פטנטים, סימני מסחר, זכויות יוצרים, עיצובים תעשייתיים וסודות מסחריים) הם לעיתים קרובות הגורם המשפיע ביותר על תג המחיר הסופי.
עם זאת, בניגוד לנכסים מוחשיים כמו נדל”ן או ציוד, הערכת שווי של נכסים בלתי מוחשיים היא מלאכה מורכבת ודורשת שילוב של ידע משפטי, עסקי וטכנולוגי.
קיימות מספר שיטות מקובלות להערכת שווי של קניין רוחני במסגרת עסקת מכירה או מיזוג:
- פטור מתמלוגים- הקניין הרוחני מוערך לפי הסכום שהרוכש היה נדרש לשלם כבעל רישיון להשתמש בנכס הקניין הרוחני אילולא היה רוכש אותו בתוספת מכפילים מקובלים. החישוב מבוסס על שיעור תמלוגים מקובל בענף והשלכתו על ההכנסות הצפויות מהמוצר או השירות.
- עם או בלי- בשיטה זו בודקים את הערך הכלכלי של העסק עם נכס הקניין הרוחני לעומת ערכו בלי אותו נכס. הפער בין שני הערכים מייצג את תרומתו הישירה של הקניין הרוחני לשווי העסק.
- השוואת עסקאות– השוואה לעסקאות דומות שבהן נמכרו נכסי קניין רוחני מאותו תחום, תוך התאמה לגורמים כגון גודל השוק, שלב הפיתוח, יתרון טכנולוגי ונתוני ההכנסות של הנכס המוערך.
- עלות הפיתוח- הערכת שווי הקניין הרוחני לפי הסכום שהושקע בפיתוח או עלות פיתוח מחדש של הקניין הרוחני.
בפועל, מומלץ לשלב בין כמה שיטות, כדי לקבל תמונה מלאה ומדויקת של הערך, וכדי למנוע מצב שבו הערכה חלקית או שגויה תפגע במחיר העסקה או תוביל למחלוקות בין הצדדים.
לקריאה נוספת: חוק זכויות יוצרים – תמצית ותכלית החוק
מהן בדיקות ה־Due Diligence (“בדיקת נאותות”) לנכסי קניין רוחני?
לאחר שהבנו את הערך הכלכלי של הקניין הרוחני, השלב הבא הוא לוודא שהנכסים הללו נקיים ממגבלות משפטיות.
בכל עסקת מכירה, מיזוג או השקעה, אחד השלבים הקריטיים ביותר הוא ביצוע בדיקות Due Diligence לנכסי הקניין הרוחני של החברה. מטרת הבדיקה היא לוודא שכל הזכויות שנטען שהן בבעלות החברה אכן קיימות, בתוקף, וניתנות להעברה לרוכש, ללא הפתעות לא נעימות בהמשך.
הבדיקה מתבצעת על ידי צוות משפטי בשיתוף אנשי מקצוע מתחומי הפטנטים, הטכנולוגיה והפיננסים, וכוללת את השלבים הבאים:
- אימות בעלות– בדיקה שכל נכסי הקניין הרוחני רשומים כדין על שם החברה או שהועברו אליה כדין מהעובדים, המייסדים או ספקים חיצוניים.
- בדיקת תוקף רישומים– בחינה שהרישומים הרלוונטיים תקפים ופעילים (למשל, שלא פג תוקף הפטנט או שהסימן המסחרי חודש במועד), ושכל ההליכים הרגולטוריים מול רשויות הפטנטים והסימנים הושלמו.
- זיהוי התחייבויות וחובות- איתור הסכמים שעלולים להגביל את השימוש בקניין הרוחני, כגון רישיונות קיימים לצדדים שלישיים, הסכמי שותפות, שעבודים, או זכויות שימוש הדדיות.
- גילוי סיכונים פוטנציאליים- בדיקה האם קיימות תביעות, דרישות, או סכסוכים משפטיים תלויים ועומדים הקשורים לנכסי הקניין הרוחני, וכן הערכת הסיכון להפרת זכויות של צדדים שלישיים.
- בחינת הליכי הגנה וניהול– סקירה של הנהלים הפנימיים לניהול, הגנה ושימור הקניין הרוחני, כולל נהלי אבטחת מידע ושמירה על סודות מסחריים.
בדיקת Due Diligence מהווה את אחת השלבים החשובים ביותר בכל עסקת מכירה או מיזוג. על כן, יש לבצע אותה באופן יסודי ומקיף, כך שהיא תאפשר לזהות מראש בעיות או פערים בזכויות, לתקן ליקויים בטרם סגירת העסקה, ולהבטיח שהרוכש יקבל נכסים חופשיים ממגבלות משפטיות או סיכונים עתידיים.
לקריאה נוספת: הפרת זכויות יוצרים
מה ההבדל בין העברת בעלות למתן רישיונות?
בעת מכירת עסק או במיזוג, יש להבחין בין שתי גישות עיקריות להעברת זכויות קניין רוחני. ההבדל המרכזי בין הגישות טמון בשאלה מי מחזיק בזכויות הקניין הרוחני לאחר העסקה ובאיזו מידה.
העברת בעלות מלאה
במסגרת גישה זו, כל הזכויות המשפטיות בנכס הקניין הרוחני מועברות לרוכש לצמיתות.
היתרון המרכזי בשיטה זו הוא שהרוכש מקבל שליטה מלאה ובלעדית על הנכס. בנוסף, העברה מלאה משפרת את יכולתו של הרוכש להגן משפטית על הזכויות ולמצות את מלוא הפוטנציאל הכלכלי והמסחרי של הנכס. כמו כן, לרוב, ולשביעות רצון המוכר, שווי העסקה במכירה מלאה גבוה יותר בהשוואה למתן רישיון.
מנגד, היתרון המרכזי לרוכש הוא גם החיסרון המרכזי למוכר. כך, עם השלמת העסקה, המוכר מוותר לחלוטין על כל הזכויות בנכס ואינו יכול עוד להשתמש בו או להפיק ממנו הכנסות, אלא אם סוכם אחרת במפורש. המשמעות היא אובדן שליטה מוחלטת של המוכר על הקניין הרוחני, גם אם בעתיד יעלה ערכו באופן משמעותי.
מבחינה משפטית, העברת בעלות מלאה מחייבת תיעוד והסכמים מפורטים, לרבות רישום ההעברה במרשמים הרלוונטיים (כגון רשם הפטנטים או רשם סימני המסחר), כדי להבטיח את תוקף ההעברה ואת זכויות הרוכש מול צדדים שלישיים.
מתן רישיון שימוש (Licensing)
בגישה זו, המוכר שומר על הבעלות המלאה בנכס הקניין הרוחני, אך מעניק לרוכש זכות מוגבלת להשתמש בו, בתמורה חד פעמית, לתמלוגים מתמשכים או לשילוב של השניים. הרישיון יכול להיות בלעדי, כלומר לרוכש ניתנת הזכות הייחודית להשתמש בנכס בתחום, בשוק או באזור גיאוגרפי מסוים, או לא בלעדי, כלומר המוכר רשאי להעניק רישיונות נוספים לצדדים אחרים במקביל.
היתרון המרכזי בגישה זו הוא שהמוכר ממשיך להחזיק בזכויות הקניין הרוחני, שומר על שליטה אסטרטגית בנכס, ויכול להפיק ממנו הכנסות נוספות בעתיד באמצעות רישיונות נוספים או שימוש עצמי. עם זאת, מבחינת הרוכש, מדובר בזכות מוגבלת שאינה מקנה שליטה מלאה, ולעיתים השימוש כפוף למגבלות חוזיות ורגולטוריות.
מבחינה משפטית, רישיון שימוש דורש הגדרה מדויקת של היקף הזכויות המוענקות, לרבות תקופת הרישיון, התחומים המותרים, הגבלות על השימוש, ואופן חלוקת ההכנסות, כדי למנוע מחלוקות עתידיות בין הצדדים.
איזו גישה עדיפה?
הבחירה בין העברת בעלות מלאה לבין מתן רישיון שימוש תלויה ביעדים האסטרטגיים של הצדדים, במבנה העסקה ובאופי הקניין הרוחני עצמו.
עבור רוכש המעוניין בשליטה מלאה, חופש פעולה ושימוש בלתי מוגבל בנכס, העברת בעלות מלאה היא לרוב הבחירה המועדפת, גם אם היא כרוכה במחיר גבוה יותר. לעומת זאת, עבור רוכש המעוניין בהקטנת עלויות, צמצום סיכונים או בדיקת השוק לפני השקעה משמעותית, רישיון שימוש עשוי להוות פתרון גמיש ומשתלם.
מנגד, עבור מוכר המעוניין למקסם רווח מיידי ולסיים את מעורבותו בנכס, העברת בעלות מלאה תאפשר קבלת תשלום חד־פעמי גבוה. אולם, עבור מוכר שרוצה להמשיך להרוויח מהנכס לאורך זמן, לשמר שליטה עליו ולהשאיר לעצמו אפשרות להשתמש בו בעתיד, מתן רישיון הוא כלי אסטרטגי שמאפשר זאת.
יצוין כי בעסקאות מיזוג ורכישה של חברות הזנק, נהוג לעיתים לשלב בין שתי הגישות, מכירת חלק מהקניין הרוחני והענקת רישיון למוכר להמשיך להשתמש בו במטרה לשמר פעילות קיימת או לפתח מוצרים אחרים.
כיצד מתמודדים עם נכסי קניין רוחני משותפים?
במקרים רבים, במיוחד בחברות הזנק, שיתופי פעולה בין ממציאים, שותפים עסקיים או חברות שונות מובילים ליצירת נכסי קניין רוחני בבעלות משותפת.
מצב זה עלול להוות אתגר משמעותי בעת מכירה, מיזוג או קבלת השקעה, שכן כל פעולה בנכס דורשת, במקרים רבים, הסכמה של כל הבעלים המשותפים. במילים אחרות, כל שותף מחזיק למעשה בזכות וטו שיכולה לעכב או למנוע מכירה, רישוי או שינוי בשימוש בנכס, גם אם שאר השותפים מסכימים.
ישנם מספר דרכים לפתור משפטית סכסוכים עם שותפים לפני המכירה או המיזוג:
- הסכמי שותפות– קביעת מנגנונים ברורים מראש לגבי רישום, ניהול, רישוי וחלוקת הכנסות במקרה של מחלוקות.
- זכויות סירוב ראשונות- מתן זכות קדימה לשותפים לרכוש את חלקו של שותף המעוניין למכור את זכויותיו, לפני מכירה לגורם חיצוני.
- הסדרת רישוי הדדי– גם אם הבעלות נשארת משותפת, ניתן לקבוע הסכמים שמאפשרים לכל צד להמשיך להשתמש בקניין הרוחני באופן עצמאי, בתמורה או ללא תמורה.
- חלוקת הבעלות– במקרים מסוימים ניתן לפרק את הבעלות המשותפת, כך שכל צד יקבל זכויות בלעדיות בתחומים, אזורים גיאוגרפיים או מוצרים מסוימים.
- בוררות או גישור– ביעת מנגנון ליישוב סכסוכים מהיר ומחייב, כדי למנוע עיכובים או פגיעה בשווי העסקה.
ככלל, מומלץ לפתור מחלוקות בנוגע לבעלות משותפת עוד לפני תחילת מו”מ למכירה, שכן קונה פוטנציאלי יעדיף נכס נקי ממחלוקות או זכויות מתחרות. פתרון מוקדם יגדיל את ודאות העסקה ויעלה את שווי הנכס בעיני המשקיעים והרוכשים.
כיצד מתמודדים עם זכויות עובדים ויועצים בנכסי הקניין הרוחני?
במהלך חיי החברה, עובדים, מייסדים לשעבר ויועצים חיצוניים עשויים לקחת חלק בפיתוח פטנטים, עיצובים, תוכנה, תכנים מוגנים בזכויות יוצרים או סודות מסחריים.
כברירת מחדל, החוק במדינות רבות קובע כי זכויות הקניין הרוחני שייכות ליוצר המקורי, אלא אם הוסכם אחרת במפורש. בישראל, למשל, קיימת חזקה בחוק לפיה יצירה שנעשתה בידי עובד במסגרת עבודתו שייכת למעסיק. עם זאת, החזקה ניתנת לסתירה, ובכל מקרה אינה חלה על פרילנסרים.
לכן, לצורך שמירה על שליטה מלאה בנכסים, חיוני לוודא כבר בתחילת ההתקשרות כי כל עובד, מייסד או יועץ חותם על הסכם כתוב המבהיר:
- כי כל הזכויות בנכסי הקניין הרוחני שפותחו במסגרת ההתקשרות שייכות לחברה.
- כי העובד או היועץ מוותר על כל טענה עתידית לבעלות.
- כי עליו לשתף פעולה גם לאחר סיום ההתקשרות בכל הקשור לרישום, הגנה ואכיפה של הזכויות.
אי בהירות בנושא עלולה להוביל לסכסוכים, תביעות ואף לעיכוב או ביטול עסקאות מכירה ומיזוג, אם רוכש פוטנציאלי יחשוש מחוסר ודאות בבעלות על הנכסים.
אילו מלכודות משפטיות נפוצות קיימות בהעברת קניין רוחני ואיך להימנע מהן?
במהלך העברת זכויות קניין רוחני במסגרת עסקת מכירה, מיזוג או השקעה, קיימות טעויות חוזרות שעלולות להוביל לעיכוב העסקה ואף לביטולה:
- אי תיעוד הסכמות בכתב– הסכמות בעל פה או הבנות לא פורמליות אינן מספיקות. ללא הסכם כתוב ומחייב, הכולל פירוט מלא של הזכויות המועברות, תנאי התשלום, והתחייבויות הצדדים, קיימת סכנה שמחלוקות יפרצו בהמשך.
- חורים ברישום הזכויות– פערים בין ההסכמים לבין הרישום בפועל במרשמים הרשמיים (כגון רשם הפטנטים, רשם סימני המסחר או מאגרי זכויות יוצרים) עלולים להוביל לכך שהרוכש לא יקבל בעלות מלאה בפועל, או שצדדים שלישיים יטענו לזכויות בנכס.
- אי הסדרת זכויות עם עובדים ויועצים– היעדר הסכמי העברת זכויות חתומים מול עובדים, מייסדים לשעבר או פרילנסרים עלול לגרום לדרישות בעלות או תמלוגים בשלב מאוחר.
- היעדר בדיקות Due Diligence יסודיות- קיצור הליכי הבדיקה עלול לגרום לכך שיתגלו לאחר סגירת העסקה מגבלות שימוש, הפרות פטנטים, התחייבויות קודמות או סיכונים משפטיים שיכלו להתגלות מראש.
- ביטוח לא מספק- היעדר פוליסות ביטוח מתאימות, או כיסוי שאינו כולל סיכונים הנוגעים להפרת זכויות קניין רוחני, עלול לחשוף את הרוכש והמוכר להפסדים כספיים כבדים במקרה של תביעה. ביטוח מתאים יכול להוות שכבת הגנה חשובה, במיוחד בעסקאות בינלאומיות או בתחומים טכנולוגיים עתירי סיכון.
התעלמות מכל אחת מהמלכודות הללו עלולה לא רק לעכב את העסקה, אלא אף להפוך אותה לבלתי ישימה. ליווי משפטי מנוסה, בשילוב עם בדיקות מקדימות קפדניות, הוא הדרך הבטוחה להבטיח שהעברת הזכויות תתבצע בצורה חלקה, בטוחה וללא הפתעות לא נעימות בהמשך.
לקריאה נוספת: זכויות יוצרים במאגרי מידע
מתי חיוני לפנות לעורך דין בעל ניסיון בעסקאות קניין רוחני?
פנייה לעורך דין קניין רוחני אינה צריכה להתרחש רק ברגע האחרון לפני החתימה, אלא כבר בשלב התכנון המוקדם של העסקה. ליווי משפטי מקצועי כבר מתחילת הדרך מאפשר:
- לזהות מוקדם בעיות אפשריות בזכויות הקניין הרוחני ולמנוע הפתעות בשלב המו”מ.
- להבטיח שכל ההסכמים, ההתחייבויות והבעלות על הנכסים מוסדרים כדין, לרבות מול עובדים, מייסדים ויועצים חיצוניים.
- לבצע בדיקות Due Diligence מקיפות שיחשפו מגבלות שימוש, חוסרים ברישום או סיכונים משפטיים אחרים.
- לתכנן מראש את מבנה העסקה כך שתגן על האינטרסים של הלקוח ותמקסם את הערך הכלכלי של הנכסים.
מעורבות עורך דין קניין רוחני לאורך כל הדרך, משלב ההכנות, דרך ניהול המשא ומתן ועד להשלמת ההעברה בפועל, תחסוך טעויות יקרות, תפחית סיכונים ותגדיל את סיכויי ההצלחה של העסקה.
ההבדל בין עסקה שנפלה לעסקה מוצלחת
בין אם אתם בעלי סטארט אפ צעיר הנמצא בשלב של חיפוש משקיעים, ובין אם מדובר בעסק ותיק ובעל מוניטין הנמצא בדרך למיזוג או מכירה, שלב ההכנה הוא קריטי להצלחת העסקה. הכנה נכונה כוללת הרבה מעבר לדיונים על המחיר, היא נוגעת בהגנה על הקניין הרוחני, בהסדרת ההסכמים עם עובדים ושותפים, בביצוע בדיקות נאותות מקיפות, ובהסרת כל חסם משפטי שעלול לעכב את התהליך.
טעויות שנראות “קטנות”, כמו פער בין רישום זכויות בפועל לבין ההסכמים, הסכמות בעל־פה שלא תועדו, או סעיף מגביל שנשכח בחוזה ישן, עלולות להתגלות כרגע האמת ככאלו שמורידות את ערך העסק, מקפיאות את המו”מ או אפילו מפילות את העסקה. מנגד, תכנון יסודי, זיהוי סיכונים מוקדם וטיפול בהם מראש מאפשרים לנהל את המו”מ ממקום של כוח, להעלות את שווי העסק ולהבטיח שההעברה תתבצע במהירות ובביטחון.
כדי להגיע לשם, ליווי משפטי מקצועי של עורך דין המתמחה בקניין רוחני ובעסקאות מיזוג ורכישה הוא לא רק יתרון, אלא הכרח. עורך הדין הנכון ידע למפות את הנכסים הבלתי מוחשיים שלכם, לוודא שכל הזכויות מוגנות ומוסדרות כדין, להמליץ על מבנה העסקה האופטימלי ולנהל את ההליך מול כל הגורמים המעורבים, מהרוכשים והמשקיעים ועד לרשויות הרגולציה.
אל תחכו לרגע האחרון, כשהעסקה כבר “על השולחן” והזמן פועל לרעתכם. פנו כבר היום לעורך דין מנוסה שילווה אתכם בכל שלב וישמור על האינטרסים שלכם. כך תוכלו להפוך את ההזדמנות העסקית שלכם להצלחה בטוחה, ולהבטיח שלא תצטרפו לרשימת העסקאות שנפלו בגלל חוסר מוכנות.
הצעד הראשון פשוט: קובעים שיחת ייעוץ ראשונית, לרוב ללא עלות, בה נבין את מצבכם ונגדיר את דרכי הפעולה האפשריות.