בית המשפט דחה בקשה לרישום צמד המילים כסימן מסחר בקובעו כי מדובר בצירוף חסר אופי מבחין מולד. אף על פי שהמערערת עושה שימוש במותג במשך שנים רבות ונהנית ממחזור מכירות מרשים, היא לא הצליחה להוכיח כי הסימן רכש אופי מבחין נרכש – תנאי הכרחי לרישום סימנים בעלי אופי תיאורי או גנרי.
עסקים רבים נוטים להניח ששנים של שימוש בשם מסוים, או הצלחה עסקית, מעניקות להם זכות אוטומטית על השם, אך המציאות המשפטית מורכבת יותר. פסק דין עדכני שעסק בבקשה לרשום את הסימן”Jerusalem Winery” מדגים היטב את הפער שבין השימוש בפועל לבין הדרישות לרישום פורמלי של סימן מסחר.
רישום סימן מסחר מעניק לבעליו זכות שימוש מסחרי בלעדי בסימן ומפקיע אותו מנחלת הכלל. בשל השלכותיו הרחבות של הרישום, ובראשן המונופול הנוצר על ביטוי לשוני, קובע סעיף 8(א) לפקודת סימני המסחר כי לא ניתן לרשום סימן אלא אם יש בו אופי מבחין: יכולת ממשית להבדיל בין טובין או שירותים של בעל הסימן לבין אלו של גורמים אחרים.
כאשר הסימן המבוקש כולל ביטוי תיאורי או גנרי, קיימת הנחה שהוא נעדר אופי מבחין מולד. במקרים כאלה, על המבקש להוכיח כי הסימן רכש אופי מבחין נרכש, כמשמעותו בסעיף 8(ב) לפקודה, כלומר, שהציבור מזהה את הסימן בפועל עם העסק הספציפי. בהיעדר הוכחה לכך, הסימן יוותר בנחלת הכלל ולא ייהנה מהגנת הדין.
כדי להוכיח אופי מבחין נרכש, על בעל הסימן להציג ראיות לכך שהציבור מקשר את השם או הסימן דווקא עם העסק שלו. בין היתר נבחנים משך השימוש, היקף הפרסום, הוצאות שיווק, סקרים, ועוד. כל אלה צריכים להתייחס לסימן בדיוק כפי שהוא מבוקש לרישום, ולא בגרסה מעוצבת או משולבת.
ככל שהסימן תיאורי או גנרי יותר, כך גם הנטל להוכיח אופי מבחין נרכש כבד יותר. אין די בשימוש חלקי או בהצהרות כלליות, יש להראות שהשם התקבע בתודעת הציבור והפך למזוהה חד-משמעית עם העסק.
כאשר הסימן כולל שם של מקום, נדרשת זהירות יתרה, שכן רישומו עשוי לחסום מתחרים לגיטימיים הפועלים באותו אזור מלעשות שימוש טבעי בתיאור הגאוגרפי. בהתאם, סעיף 11(11) לפקודה מורה כי סימן שמהותו הגיאוגרפית רגילה לא יירשם, אלא אם המבקש יוכיח כי הסימן הפך לבעל אופי מבחין בפועל.
המערערת, חברת אנטיפוד השקעות בע”מ, מפעילה יקב בירושלים ומשווקת את תוצרתה תחת המותג “Jerusalem Winery”. ברשותה שני סימני מסחר מעוצבים הרשומים בישראל, הכוללים את שם המותג בליווי אלמנטים גרפיים ואפקטים חזותיים.
בשנת 2021, לאחר כעשרים שנות פעילות, ביקשה המערערת לרשום את צמד המילים “Jerusalem Winery” כסימן מסחר מילולי, ללא עיצוב.
רשם סימני המסחר דחה את הבקשה, בקובעו כי הסימן המבוקש חסר אופי מבחין מולד, שכן מדובר בצירוף של שתי מילים גנריות ותיאוריות, שאינן יוצרות משמעות חדשה. עוד נקבע כי המערערת לא הצליחה להוכיח קיומו של אופי מבחין נרכש, ולפיכך הסימן אינו כשיר לרישום.
המערערת לא אמרה נואש והגישה ערעור לבית המשפט המחוזי. לטענתה, הסימן המבוקש רכש אופי מבחין נרכש לאורך השנים, כתוצאה מהשימוש הרציף והנרחב שנעשה בו מאז שנת 2000, לרבות על גבי בקבוקי יין, חומרי פרסום, וכתבות עיתונאיות. לדבריה, מחזור המכירות השנתי עמד בשנת 2022 על כ־16 מיליון ש”ח, והמוצר נמכר בהיקפים רחבים.
לתמיכה בטענותיה הגישה המערערת תצהירים של בעלי עסקים שמוכרים את היין שלה. במסגרת אלו העידו המצהירים כי הצרכנים מזהים באופן ברור את השם Jerusalem Winery”” עם היקב של המערערת. כמו כן, צורפה חוות דעת הכוללת סקר טלפוני בקרב בעלי חנויות יין, שבו דווח על רמת היכרות גבוהה עם המותג.
על בסיס ראיות אלו טענה המערערת כי השם ראוי לרישום כסימן מסחר מילולי בפני עצמו.
בית המשפט המחוזי דחה את הערעור, בקובעו כי לאור אופיו התיאורי והגיאוגרפי של הסימן “Jerusalem Winery”, מוטל על המערערת נטל ראייתי מוגבר להוכחת אופי מבחין נרכש- נטל שבו לא עמדה.
ראשית, המילים “Jerusalem Winery” כוללות ציון מקום גיאוגרפי, העיר ירושלים, עם כל המשמעויות ההיסטוריות, הרגשיות, והדתיות הנלוות לעיר ירושלים עבור אנשים רבים בארץ ובעולם. על כן, בקשתה של המערערת לעשות שימוש ייחודי, בלעדי, בצמד מילים אלה, מעוררת קושי לא מבוטל.
שנית, נקבע כי שאלת קיומו של אופי מבחין נרכש נתונה לשיקול דעתו המקצועי של רשם סימני המסחר, ובמקרה זה, הרשם קבע כי הראיות שהובאו אינן מוכיחות את טענת המערערת.
נמצא כי השימוש שעשתה המערערת בשם “Jerusalem Winery” לא היה כשלעצמו, אלא כחלק מסימנים מעוצבים שכללו רכיבים גרפיים נוספים. לפיכך, לא הוכח שימוש עקבי ועצמאי בסימן המילולי כפי שהוא מבוקש לרישום.
באשר לסקר שהוגש, ציין בית המשפט כי לא נערך סקר בקרב הצרכנים עצמם, אלא בקרב בעלי חנויות יין, שאף מוכרים את מוצרי המערערת. על כן, המדגם אינו משקף את תודעת הציבור הרחב ולא ניתן להסיק ממנו מסקנות מהימנות באשר לזיהוי הציבורי של הסימן.
בהתאם לכל האמור, הערעור נדחה והמערערת חויבה בהוצאות בסך של 7,500 ₪.
הפסיקה בעניין Jerusalem Winery” ” מדגישה את הפער שבין השקעה שיווקית לבין זכאות משפטית. עסקים רבים סבורים כי שימוש ממושך בשם מעניק להם בלעדיות, אך בפועל, הדין דורש עמידה בתנאים נוקשים, במיוחד כשמדובר בשמות תיאוריים או גיאוגרפיים.
כדי להימנע מהשקעות שירדו לטמיון, מומלץ להיוועץ בעורך דין המתמחה בקניין רוחני כבר בשלב גיבוש המותג. עורך הדין יכול לבחון את הסיכוי לרישום, לנסח בקשה מדויקת, ללוות מול רשם סימני המסחר וגם להיערך מראש למקרה של התנגדויות או דחיות.
יתרה מכך, ייעוץ משפטי נכון לא רק מגביר את הסיכוי לרישום, אלא גם בונה את התשתית שתאפשר לכם להגן על המותג בעתיד, מול מתחרים וגורמים מפרים.
עו”ד סער גרשוני הוא בעל תואר שני במשפט וטכנולוגיה אשר מאחוריו שנים של ניסיון בייצוג וייעוץ לבעלי זכויות קניין רוחני, הן במשפט פלילי והן במשפט אזרחי. עו”ד גרשוני מתמחה במתן ייעוץ אסטרטגי לחברות, החל משלב הקמתן וכלה במכירתן.
