זכויות יוצריםלשון הרעפטנטיםדיני אינטרנטסימני מסחראודותצור קשר
EN
072-3305991 לייעוץ ראשוני

נדחתה תביעת ענקיות בשמים כנגד חברה ישראלית

29/11/2023

הבשמים נמכרו בבקבוק ייחודי ותוך הפניה לשם המותג המוכר כולל שגיאת כתיב מכוונת (למשל “DAVDIOFF” במקום “DAVIDOFF”). בית המשפט המחוזי פסק כי לא מדובר בהתנהלות פסולה מצד החברה הישראלית שכן היא שמרה על בידול בין מוצריה למותגים הידועים.

בית המשפט המחוזי דן לאחרונה (07/2023) בשאלה האם מכירת בשמים בעלי ריח תואם למותגים ידועים מפרה את דיני סימני המסחר. השאלה נדונה במסגרת תביעות שהגישו ענקיות בשמים כנגד חברה ישראלית, אשר טענה כי אין מדובר בהפרה של דיני סימני המסחר ובוודאי שלא בהטעיה של הצרכנים, שכן ציבור לקוחותיה יודע היטב כי הוא לא קונה את מוצרי ענקיות הבשמים.

סיפור המעשה

התובעות הן מבין 10 חברות הבשמים המובילות בעולם (“Hugo Boss, “Lancôme”, Giorgio Armani”” ועוד). הנתבעת היא חברה ישראלית בשם “אויל דה לאמור בע”מ”, העוסקת בייצור ושיווק של בשמים ותמרוקים. קו המוצרים שלה כולל כ- 150 סוגים שונים של ניחוחות, שמקצתם מקוריים ומקצתם תואמים לניחוחות של בשמים מוכרים, לרבות של התובעות.
כלל מוצרי חברת לאמור הישראלית נארזים במיכל בצורת גליל שקוף למחצה, עם פקק מוזהב, ובראשו מוטבע הכיתוב “Lamor”. כמו כן, שם החברה (Oil de L’amor””) מודפס באותיות בולטות על גבי התווית המכסה את רוב הבקבוק.
על גבי בקבוקי הבשמים ״תואמי ריח״ שמייצרת החברה כתובה באותיות קטנות מתחת לשם החברה המילה “Compatible” (“תואם”). מתחת לכיתוב זה נכתב שמו של כל בושם עם שגיאת כתיב מכוונת (לדוגמה, במקום סימן המסחר “CHLOE”, נכתב “CLOE” וכדומה).
חברות הבשמים הגדולות הגישו תביעה לבית המשפט המחוזי במסגרתה טענו, בין היתר, כי חברת לאמור הפרה את סימני המסחר שלהן, תוך הטעיית הצרכנים שיטעו לחשוב שקיימת זיקה ביניהן.

בית המשפט המחוזי דחה את התביעה

בית המשפט המחוזי קבע, כי הדין הישראלי אינו אוסר על קידום מוצרים תוך השוואה לאלה של חברות מוּכרות בעלות סימני מסחר. זאת, ובלבד שנשמר בידול נאות בין המוצרים, השולל חשש להטעיה.
במקרה הנדון, קבע בית המשפט, כי אכן נשמר בידול בין המוצרים, וכי ההפניה למוניטין של התובעות ולסימני המסחר שלהן נעשתה בתום לב, ולא מתוך ניסיון להטעות את הציבור.
בהמשך לכך, בית המשפט דחה ככלל את התביעה, אולם חייב את חברת לאמור לעשות שימוש בתוויות על גבי הבקבוקונים במונח “תואם” בעברית במקום במילה “Compatible” באנגלית.

להלן עיקרי פסק הדין:

הכלל הבסיסי: אין איסור על הפניה למוצרים בעלי סימן מסחר

נקבע, כי על פי החוק בישראל חל איסור על השימוש בסימן המסחר עצמו או בסימן הדומה לו. עם זאת, אין איסור על הפניה למוצרים שסימן המסחר מגן עליהם במסגרת מכירת מוצרים תואמים או דומים, ובלבד שאין הטעיה.
בית המשפט הוסיף, כי יתכן שרצוי שהדין שלנו יכלול איסור כאמור, אולם יש לכבד את גבולות היקף הזכות שקובעים דיני סימני המסחר הישראליים, ולהיזהר מפני פריצה שלהם בדרך של חקיקה שיפוטית.

חברת לאמור הישראלית לא עשתה שימוש בסימן מסחר “זהה”

בית המשפט הדגיש, כי אין להציב רף גבוה מידי בפני אלה המבקשים להגן על סימן המסחר שלהם, ולכן אין מקום לדרוש, במסגרת תביעת הפרה, זהות מוחלטת בין סימן המסחר לסימנים שעל גבי מוצרי המתחרים.
עם זאת, במקרה הנדון דחה בית המשפט את טענות התובעות לפיהן לאמור עשתה שימוש בסימן מסחר הזהה לסימני המסחר שלהן. זאת, לאור הבדלים ניכרים ומשמעותיים בגופן ובצורת הכתיבה, המבחינים בין הכיתוב שעל מוצרי חברת לאמור ובין סימני המסחר של התובעות.
בית המשפט הוסיף, כי הראיות במקרה הנדון מצביעות על כך שהשינויים נעשו על-ידי חברת לאמור במטרה לבדל את מוצריה, ולא בכדי להטעות את הצרכנים.

חברת לאמור הישראלית לא עשתה שימוש בסימן מסחר דומה

בית המשפט קבע, כי חברת לאמור הישראלית לא עשתה שימוש בסימן מסחר דומה לאור שלושת מבחני המשנה הבאים:

מבחן המראה והצליל – במקרה הנדון, קיימים הבדלים מובהקים בין סימני המסחר של התובעות ובין אלה בהם עשתה שימוש חברת לאמור. כך למשל, הגופן והגודל של הכיתוב הינו שונה לחלוטין ונוספו שגיאות לשוניות בכיתוב. כמו כן, קיים גם הבדל פיזי ניכר בין המוצרים. אומנם, נראה כי קיים דמיון צלילי, במובן זה שקריאה בקול של שני הסימנים מביאה לתוצאה דומה. ועדיין, מאחר שהצרכנים של החברה יכולים לגשת ולקחת בעצמם את הבשמים מהמדף, קבע בית המשפט שיש לתת את הדגש דווקא על הדמיון החזותי, שאינו מתקיים;

מבחן סוג הסחורות וחוג הלקוחות – נקבע, כי במקרה הנדון מדובר במוצרי בישום, כך שלכאורה מדובר באותו סוג סחורות. אולם, מוצרי חברת לאמור הישראלית נמכרים בבקבוקונים קטנים ושקופים, ואילו מוצרי התובעות מעוצבים בצורות מיוחדות וגם גדולים יותר. מוצרי התובעות הם מוצרי יוקרה, ואילו מוצרי חברת לאמור אינם כאלה. לדברי בית המשפט, כאשר צרכן מגיע לרכוש מוצר ורואה כי הוא נמכר במחיר זול בהרבה, לצד השוני העיצובי, מתבקש שיבין שהוא לא רוכש את מוצרי התובעות. בית המשפט הדגיש גם כי מדובר בחוג לקוחות שונה. מוצרי התובעות הם יוקרתיים יותר וגם יקרים יותר. מוצרי הנתבעת זולים משמעותית ואינם נמכרים בחנויות הפארם, אלא בדוכנים במרכזים מסחריים ובקניונים. בית המשפט הדגיש, כי דווקא אותו פלח לקוחות, המסוגל להרשות לעצמו לרכוש את מוצרי התובעות ובוחן את האפשרות לרכוש את מוצרי החברה הנתבעת, יוכל להבדיל בין המוצרים.

• מבחן יתר נסיבות העניין – נקבע, כי במקרה זה רלוונטיים שלושה נתונים התומכים בשלילת הדמיון. ראשית, הייחוס של חברת לאמור לסימני המסחר של התובעות נעשה כדי לתאר את המוצרים שלה כתואמים לריח מסוים, ולא כדי ללמד על מקור המוצר; שנית, חברת לאמור הדגישה כי היצרנית של בשמיה היא חברת “Oil de L’amor” ולא התובעות; שלישית, לאמור נקטה באמצעי זהירות כדי לצמצם את הסכנה להטעיית הלקוחות ובכלל זה הדרכת עובדים חדשים כי לא מדובר בבשמים מקוריים.

גם אם לאמור הפרה את סימני המסחר עומדת לה הגנת “שימוש אמת”

בית המשפט הוסיף, כי גם אם יניח לטובת התובעות כי אכן הייתה הפרה של סימן המסחר שלהן, עומדת לחברת לאמור הגנת “שימוש אמת”. מדובר בהגנה הניתנת למפר סימן מסחר כאשר הוא עושה, בין היתר, שימוש בסימן מסחר לשם הצבעה על נתון אמיתי.
נקבע, כי במקרה הנדון, לאמור מקיימת את שלושת מבחני המשנה שנקבעו בפסיקה ביחס ל”שימוש אמת”:
• אין חשש להטעיית הצרכן לאור הבדלים ניכרים בנראות של סימני המסחר, כמו גם השימוש במילה “compatible” על גבי הבקבוקונים;

• מדובר בשימוש הכרחי במובן זה שהוא מוצדק מבחינה עניינית, שכן לא ניתן לזהות את הבשמים באופן נאות מבלי להשתמש בסימני המסחר של התובעות. מדובר בשימוש המתבקש בנסיבות העניין;

• השימוש שעושה חברת לאמור בסימני המסחר של התובעות הוא סביר והוגן ואינו עולה על הנדרש לשם זיהוי המוצרים. נוסף על כך, הוא נלווה לשימוש הנרחב שהחברה עושה בשם “אויל דה לאמור” על מנת להדגיש, כי הבשמים מיוצרים על ידה.

האם השימוש במילה “Compatible” ראוי בנסיבות העניין?

נקבע, כי, ככלל, אין לנקוט באמת מידה אחת ויחידה לשימוש במונח “תואם” והדבר תלוי בהקשר. במקרה הנדון, קבע בית המשפט, כי אין לשלול את אפשרות השימוש במונח “תואם” על-ידי חברת לאמור, שכן היא נוקטת בפעולות המבדלות בין פעילותה לפעילות התובעות. עם זאת, קבע בית המשפט, כי על מנת לצמצם עוד יותר את החשש לטעות, יש לעשות שימוש במונח “תואם” בעברית במקום המילה “Compatible” באנגלית ביחס לבקבוקים ולמוצרים הנמכרים בארץ.

לא התרחשה גניבת עין

עוולת גניבת עין מבוססת על מקרים בהם צד אחד מנצל את המוניטין שצבר צד שני, ומשתמש בו באופן שעשוי להטעות את הצרכנים לחשוב שהמוניטין שייך לו או למוצריו.
במקרה הנדון נקבע, כי על אף המוניטין הרב של התובעות, לא התקיימה הטעיה שכן לא סביר שלקוח המבקש לרכוש, לדוגמה, בושם של המותג “BOSS” יטעה וירכוש במקום זאת את המוצר של חברת לאמור (בין היתר, לאור ההבדלים הרבים בצורת המוצרים).

לא התבצע תיאור כוזב

בית המשפט דחה את טענת התובעות כי חברת לאמור פרסמה מידע כוזב, מכיוון שריחות הבשמים שלה אינם זהים לריחות הבשמים של התובעות ואף לא דומים להם. נקבע, כי פרשנות המילה “Compatible” אינה מחייבת זהות, אלא היא סובלת גם דמיון. מכאן, שגם המונח “ניחוח תואם” לא מלמד על זהות בריחות ואין המדובר בתיאור כוזב.

לא התרחש דילול של סימן המסחר

דוקטרינת הדילול מבקשת להגן על סימן מסחר רשום מפני שחיקת תדמית סימן המסחר גם בהיעדר חשש להטעיית צרכנים, כאשר הסימן מנוצל לצורך קידום תחרות בלתי הוגנת.
בית המשפט קבע, כי במקרה הנדון אין חשש מכך שהמוניטין של התובעות ידולל, שכן קיים בידול משמעותי בין השימוש שהצדדים עושים בסימני המסחר ואף בסימנים עצמם.

סיכומו של דבר

בית המשפט דחה את התביעה, אולם חייב את חברת לאמור לעשות שימוש בתוויות על גבי הבקבוקונים שהיא מוכרת במונח “תואם” בעברית במקום המילה “Compatible” באנגלית. כמו כן, חייב את התובעות לשאת בהוצאות בסכום כולל של 120,000 ₪.

יצוין כי חלק מהתובעות הגישו ערעור על פסק הדין לבית המשפט העליון.

נתקלתם בהפרה משפטית המצריחה עורך דין קניין רוחני? חייגו עוד היום ואשמח לעזור לכם בייצוג המשפטי >> 072-3305991

מאמרים נוספים בשבילכם
כך תבחרו משרד עו"ד שילווה אתכם בפרויקט פינוי בינוי
קראו עוד
הצהרת נגישות
קראו עוד
עורך דין לשון הרע
קראו עוד
זקוקים לייעוץ? בואו נדבר!
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם


    תחזרו אליי