רישום סימן מסחר מעניק לבעליו הגנה משפטית, אך זו אינה לנצח. אם הבעלים אינו עושה שימוש אמיתי ורציף בסימן הרשום, הוא עלול להימחק לבקשת צד שלישי.
להיות הבעלים של מחשב קומודור 64 בשנות ה – 80, היה להיות הילד המגניב ביותר בשכונה. עשרים מחבריך הטובים ביותר היו מתקבצים אצלך מדי אחר הצהרים על מנת לשחק במחשב בעל ה- 64 KB של זיכרון (מכאן השם). לא בכדי הקומודור 64 הפך לתופעה עולמית של ממש ונחשב עדיין כמחשב האישי הנמכר ביותר בהיסטוריה.
אבל גם מותג אגדי שזכה לפופולריות עולמית, לא חסין מהכלל המשפטי הבסיסי של עולם סימני המסחר: “Use it or Lose it”, או בעברית “אם לא תשתמש, תפסיד”.
כך, לאחר קריסת חברת Commodore בשנות ה – 90, לא נעשה שימוש מסחרי ממשי בסימן Commodore”” במשך שנים. התוצאה לא איחרה לבוא: במדינות שונות, ובהן האיחוד האירופי, הוגשו בקשות למחיקת הסימן, בטענה שלא נעשה בו שימוש ממשי לאורך שנים. לעיתים, בקשות אלו נדחו, אולם רק לאחר מאבקים משפטיים ארוכים ויקרים, ולעיתים התקבלו, לפחות באופן חלקי.
במאמר הבא, נסקור את העיקרון המשפטי של מחיקת סימן מסחר עקב חוסר שימוש ונסביר מתי, כיצד ובאילו תנאים עשוי סימן מסחר להימחק, גם אם הוא רשום כדין. נבחן מהן נסיבות מיוחדות שיכולות להצדיק היעדר שימוש, ונסביר מי רשאי לפעול למחיקת הסימן וכיצד מתנהל ההליך בפועל.
במרבית מדינות העולם, הגנה על סימן מסחר אינה מוענקת לצמיתות, אלא רק כל עוד נעשה בו שימוש מסחרי אמיתי, מתמשך ורציף (“Use in Commerce”). סימן שנרשם כדין אך נותר רדום, עלול להימחק מהפנקס ביוזמת צד שלישי, גם אם לא הייתה כוונה מפורשת לזנוח אותו.
כך למשל, בישראל, סעיף 41 לפקודת סימני המסחר [נוסח חדש] מאפשר לכל אדם מעוניין להגיש בקשה למחיקת סימן, אם לא נעשה בו שימוש במשך שלוש שנים רצופות. באיחוד האירופי, תקופת אי השימוש הנדרשת למחיקה היא חמש שנים, ואילו בארצות הברית קיימת חזקה משפטית של נטישת הסימן לאחר שלוש שנות אי שימוש רצופות.
הרציונל פשוט: סימני מסחר נועדו לשמש בפועל, לא רק להירשם על הנייר. כאשר סימן נותר בלתי פעיל לאורך זמן, הוא תופס מקום במרשם, חוסם את דרכם של אחרים ופוגע ביעילות הכלכלית של השוק. מחיקת סימנים רדומים מסייעת לשמור על מרשם סימני מסחר חי, עדכני ורלוונטי, ומעודדת תחרות הוגנת.
סעיף 41 לפקודת סימני המסחר מאפשר לצד שלישי להגיש בקשה לרשם סימני המסחר למחיקת סימן מסחר רשום בהתקיים שני תנאים מצטברים:
נרחיב על התנאים:
לא נעשה שימוש מסחרי ממשי בסימן במשך שלוש שנים
השימוש הנדרש לשם שמירה על תוקפו של סימן מסחר הוא שימוש מסחרי אמיתי, עקבי ואותנטי, כלומר, שימוש במסגרת פעילות עסקית שוטפת, ולא פעולה סמלית שנועדה רק לשמר את הרישום.
שימוש תקף עשוי לכלול, למשל, הצגת הסימן על גבי מוצרים הנמכרים בפועל, על אריזות, בפרסומות, באתרי סחר פעילים, או כחלק משירות ממשי הניתן לציבור.
לעומת זאת, שימוש אקראי, פנימי, או כזה שאינו מלווה בהפצה ממשית לציבור, לא ייחשב לשימוש מסחרי תקף. כך למשל, הצבת הלוגו על נייר מכתבים ללא פעילות עסקית נלווית, רישום שם דומיין ללא אתר פעיל, או העלאת מודעה חד־פעמית לצורך יצירת מראית עין של שימוש, אינם מגנים על הסימן מפני מחיקה.
יצוין כי שימוש בגרסה מעט שונה של הסימן, כל עוד אין בכך כדי לשנות את אופיו המבחין, עשוי להיחשב לשימוש תקף. לדוגמה, שינוי גוון בצבע, סידור מילים שונה קלות או תוספת גרפית שולית לא תמיד יפגעו בתקפות השימוש.
גם כאשר לא נעשה שימוש מסחרי ממשי בסימן בתקופה הרלבנטית, הבקשה למחיקה לא תתקבל באופן אוטומטי. החוק מאפשר לבעל הסימן להציג נסיבות מיוחדות ואובייקטיביות אשר מנעו ממנו להשתמש בסימן בתקופה הרלוונטית, ובמקרה כזה, הרשם עשוי לדחות את הבקשה למחיקה.
כך למשל, סכסוך משפטי מתמשך שמנע מבעל הסימן להפעיל את העסק, עיכוב רגולטורי שאינו בשליטתו, קשיים כלכליים משמעותיים שאינם בשליטת בעל הסימן או נסיבות קיצוניות (כגון אסון טבע), ייחשבו לרוב כנסיבות מיוחדות המצדיקות את היעדר השימוש בסימן.
לעומת זאת, שיקולים עסקיים פנימיים רגילים, כמו העדפת השקעה במותג אחר או הפסקה זמנית משיקולי תזרים, לא ייחשבו במרבית המקרים לנסיבות מיוחדות.
דוגמה מובהקת לכך ניתן למצוא במקרה של קומודור, שהוזכר בתחילת המדריך. לאחר שהסימן נותר ללא שימוש במשך שנים, רשם סימני המסחר של האיחוד האירופי קיבל בתחילה בקשה למחיקתו. אולם בעקבות מאבק משפטי ממושך, הצליחה בעלת הסימן לשכנע את בית הדין הכללי של האיחוד האירופי כי התקיימו נסיבות מיוחדות שמנעו את השימוש בפועל.
בין היתר, הוכח כי החברה עברה הליכי חדלות פירעון, הייתה מעורבת בסכסוכים משפטיים מורכבים, ועמדה בפני קשיים משמעותיים בקבלת רישיונות הדרושים להפעלת המותג מחדש. בית הדין קיבל את הטענות, ביטל את החלטת המחיקה, והורה על שמירת הרישום – דוגמה מובהקת לחשיבותה של תשתית ראייתית מבוססת וייעוץ משפטי מקצועי.
משך הזמן הנדרש לצורך מחיקת סימן מסחר עקב היעדר שימוש רציף שונה ממדינה למדינה, בהתאם לחוק המקומי.
בישראל, כאמור, מדובר על 3 שנים שנות אי שימוש רצופות, ואילו באיחוד האירופי נדרש פרק זמן של חמש שנים. גם במדינות נוספות, כגון קנדה, סין, יפן ואוסטרליה, נקבעה, בדומה לישראל, תקופה של שלוש שנים לצורך הגשת בקשה למחיקה בגין היעדר שימוש.
יודגש כי מדובר באי שימוש רציף, כלומר תקופה שבה לא נעשה כל שימוש מסחרי ממשי בסימן, ללא הפסקות ביניים המעידות על פעילות. עם זאת, אין די בהפעלה נקודתית של הסימן או בשימוש סמלי כדי “לשבור” את רצף אי השימוש.
פקודת סימני המסחר מאפשרת ל“כל אדם מעוניין” להגיש בקשה למחיקת סימן מסחר. המונח “אדם מעוניין” פורש בפסיקה באופן רחב יחסית, וכולל כמעט כל גורם (כולל תאגיד) שיש לו אינטרס לגיטימי וממשי במחיקת הסימן.
לרוב מדובר במתחרים עסקיים, מקומיים או זרים, אולם גם יזמים, יבואנים, זכיינים פוטנציאליים ואף צרכנים או ארגוני צרכנים, עשויים להיחשב כ”אדם מעוניין”.
יחד עם זאת, כמו כל הליך משפטי, בקשת המחיקה חייבת להיות מוגשת בתום לב, ולא כצעד טקטי שנועד רק לייצר לחץ פסול או לחסום תחרות.
בנוסף, רשם סימני המסחר מוסמך ליזום מחיקה גם מיוזמתו, מבלי שהוגשה בקשה מצד גורם חיצוני, אם הוא סבור כי קיימת עילה ברורה לכך, למשל, העדר שימוש לאורך זמן או פגם ברישום. בפועל, השימוש בסמכות זו נדיר, אך אפשרי.
כאמור, כאשר לא נעשה שימוש בפועל סימן מסחר רשום ולא קיימת סיבה מספקת שמצדיקה את היעדר השימוש, ניתן להגיש בקשה למחיקתו. רשם סימני המסחר מנהל את ההליך למחיקת סימן מסחר על בסיס הבקשה שהוגשה, והוא כולל את השלבים הבאים:
ההליך נפתח בהגשת בקשה מנומקת למחיקת סימן מסחר לרשם סימני המסחר. המבקש נדרש לשלם אגרה העומדת נכון לשנת 2025 על 936 ₪ לכל סוג טובין. על הבקשה לכלול את פרטי הסימן (מספר הסימן, תאריך רישומו, ושם בעל הסימן) וכן הסבר מהו האינטרס של המבקש בהגשת הבקשה.
לאחר קבלת הבקשה, רשם סימני המסחר בודק האם הבקשה עומדת בדרישות הפורמליות, כלומר, האם הטופס מולא כראוי, שולמה האגרה הנדרשת, והבקשה מנוסחת בצורה עניינית וברורה.
במידה והבקשה תקינה, הרשם שולח הודעה רשמית לבעל הסימן, בצירוף עותק מהבקשה, ומזמין אותו להגיש תגובה בכתב בתוך פרק זמן קצוב (30 ימים), עם אפשרות להארכה באישור הרשם.
על בעל הסימן להגיש תגובה בכתב לרשם. אם בעל הסימן לא שלח תגובה, על מבקש המחיקה להמציא את ראיותיו לרשם כדי שזה יתן החלטה על סמך הראיות שהוגשו.
אם בעל הסימן שלח תגובה, על מבקש המחיקה להמציא את ראיותיו לרשם. על הראיות לכלול אסמכתאות להעדר השימוש בפועל. מדובר למשל על תצהירים, חיפושי שוק המראים היעדר נוכחות של המוצר או השירות תחת הסימן, דו”ח חוקר פרטי, תכתובות או פניות לספקים, משווקים או לקוחות המעידות כי הסימן אינו בשימוש וכיוב’.
מנגד, על בעל הסימן להגיש ראיות כי אכן נעשה שימוש מסחרי ממשי בסימן במהלך שלוש השנים האחרונות. מדובר למשל חשבוניות, פרסומות, דוגמאות למכירה, מסמכים המעידים על פעילות שיווקית וכיוב’. לחלופין, על בעל הסימן להגיש ראיות כי קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות את היעדר השימוש, למשל ראיות לסכסוך משפטי מתמשך, עיכוב רגולטורי או מניעה חוקית, כוח עליון וכיוב’.
לאחר קבלת ראיות מטעם שני הצדדים, ייתכן שהרשם יורה על השלמת הליכים ראייתיים באמצעות חקירת מצהירים, הגשת ראיות נוספות או טיעונים משפטיים.
לאחר השלמת הגשת הראיות מטעם שני הצדדים, וקיום חקירות במקרה הצורך, על הצדדים להגיש סיכומים, בכתב או בעל פה.
במסגרת הסיכומים, כל צד יגיש את עמדתו המסכמת, בהתבסס על הראיות שהובאו, תוך הפניה לחקיקה הרלוונטית, לפסיקה תומכת ולמסמכים שבתיק.
השלב האחרון הוא שלב ההכרעה במסגרתו הרשם בוחן את טענות הצדדים, חומר הראיות והוראות החוק. במידה והוא מוצא כי לא התקיים שימוש מסחרי ממשי, ובעל הסימן לא הציג ראיות לנסיבות מיוחדות, הוא עשוי להורות על מחיקת הסימן – כולו או חלקו.
על החלטת רשם סימני המסחר ניתן לערער בזכות לבית המשפט המחוזי תוך 30 ימים ממועד מתן ההחלטה. פסק דינו של בית המשפט המחוזי ניתן לערעור ברשות בלבד, לבית המשפט העליון.
גם כאשר לא נעשה שימוש בפועל בסימן המסחר במשך שלוש שנים רצופות, עדיין אין פירוש הדבר כי הסימן יימחק בהכרח. כאמור, הדין מאפשר לבעל הסימן להוכיח כי התקיימו נסיבות מיוחדות, חיצוניות ובלתי צפויות, שאינן תלויות ברצונו, אשר הקשו או מנעו את השימוש בסימן בתקופה הרלוונטית.
בנוסף, במקרים מסוימים יוכל בעל הסימן להראות כי אף שלא נעשה שימוש בפועל, קיימת כוונה אמיתית וכנה להשתמש בסימן בעתיד הקרוב. רשם סימני המסחר עשוי להכיר בכוונה זו, כל עוד היא מגובה בתשתית ראייתית מהימנה המעידה על פעילות ממשית ולא רק על הצהרה כללית או תיאורטית.
לצורך כך, ניתן להסתמך על ראיות שונות: תוכניות עסקיות מפורטות הכוללות לוחות זמנים, תקציבים ופעולות שיווקיות מתוכננות; השקעות כספיות בפיתוח מוצרים או שירותים תחת הסימן; מחקרי שוק המעידים על היערכות לשימוש; התקשרויות עם ספקים או מפיצים; ואף פעולות שיווק מקדימות שמעידות על כוונה ברורה להחיות את הסימן ולהפעילו בשוק.
ככל שיראה בעל הסימן כי מדובר בהפסקה זמנית, שנובעת מנסיבות מוצדקות ושיש כוונה ממשית לשוב ולהשתמש בסימן בקרוב, עשוי הרשם לדחות את הבקשה למחיקה, גם בהיעדר שימוש בפועל.
מעבר לעילה של היעדר שימוש בפועל, קיימת גם אפשרות למחיקת סימן מסחר כאשר מתברר כי בעת הגשת הבקשה לרישום לא הייתה לבעל הסימן כוונה אמיתית וכנה להשתמש בו במסגרת פעילות מסחרית לגיטימית.
עילה זו נובעת מהעיקרון הבסיסי של דיני סימני המסחר, שלפיו רישום סימן מסחר נועד לשקף כוונה לשימוש ממשי ולא לשמש ככלי טקטי לצורך חסימת מתחרים, יצירת מונופול מדומה או השגת יתרון לא הוגן בשוק. רישום שנעשה “ליתר ביטחון” בלבד, ללא תכנון מסחרי ממשי, עשוי להיחשב לשימוש לרעה במערכת הרישום.
בהקשר זה, חשוב להכיר את התופעה המכונה “טרולינג של סימני מסחר”, מצב שבו אדם או תאגיד רושם מספר רב של סימנים ללא כוונה אמיתית להשתמש בהם, אלא במטרה לגבות תשלום או “דמי פיצוי” ממי שמעוניין להשתמש בסימן באופן לגיטימי.
בתי המשפט ורשויות סימני המסחר ברחבי העולם, לרבות בישראל, רואים בטרולינג תופעה פסולה, ולרוב יבטלו סימן מסחר שנרשם שלא בתום לב.
כפי שראינו, רישום אינו מקנה חסינות. כדי לשמור על ההגנה המשפטית לאורך זמן יש לעשות שימוש מסחרי אותנטי ורציף. זאת, בין אם מדובר בעסקים קטנים, חברות ותיקות או יזמים בראשית דרכם.
המלצה מעשית וחשובה היא לתעד באופן שוטף את השימוש בסימן: חשבוניות, פרסומות, דפי מוצרים, צילומי אריזות, קמפיינים שיווקיים, דוחות מכירה, וחומרים נוספים, כל אלה יכולים להוות ראיות מכריעות אם תתעורר בעתיד מחלוקת או בקשה למחיקה.
מחיקת סימן מסחר בשל אי שימוש היא סוגיה משפטית מורכבת, השואבת את עקרונותיה מדיני הקניין הרוחני, המשפט המסחרי ודיני הראיות.
לצורך התמודדות נכונה עם ההליך, נדרש להבין לא רק את לשון החוק, אלא גם את הפרשנות שניתנה לו בפסיקה, את הנטלים הראייתיים החלים על הצדדים, ואת האסטרטגיה המשפטית המתאימה, בין אם אתם מבקשים למחוק סימן ובין אם אתם מגנים עליו.
הגשת בקשה למחיקה מחייבת הכנה מדוקדקת, איסוף ראיות, ניסוח טיעונים משפטיים משכנעים, ולעיתים גם ניהול חקירות נגדיות בפני רשם סימני המסחר. טעות טכנית, מחדל דיוני או היעדר תגובה במועד, עלולים להוביל למחיקה סופית של הסימן, על כל ההשלכות הכרוכות בכך.
מן העבר השני, גם מי שמבקש למחוק סימן מסחר שאינו בשימוש זקוק לייעוץ משפטי מקצועי, שיסייע לו להעריך את סיכויי ההליך, לבסס את הבקשה מבחינה עובדתית וראייתית, ולוודא שהיא מוגשת בתום לב ולא תיתפס כניסיון פסול להפעיל לחץ תחרותי.
לנוכח המורכבות המשפטית והטכנית של הליך זה, בין אם אתם מבקשים למחוק סימן ובין אם אתם מגנים עליו, מומלץ מאוד להסתייע בעורך דין המתמחה בדיני בסימני מסחר, שיוכל ללוות אתכם בכל שלב, משלב הייעוץ הראשוני, דרך ניסוח הבקשה או התגובה, ועד להכרעה ואף לערעור במידת הצורך.
זכרו: סימן מסחר הוא נכס אסטרטגי וכמו כל נכס חשוב, יש לנהל ולהגן עליו באופן מקצועי.
עו”ד סער גרשוני הוא בעל תואר שני במשפט וטכנולוגיה אשר מאחוריו שנים של ניסיון בייצוג וייעוץ לבעלי זכויות קניין רוחני, הן במשפט פלילי והן במשפט אזרחי. עו”ד גרשוני מתמחה במתן ייעוץ אסטרטגי לחברות, החל משלב הקמתן וכלה במכירתן.
