האם מי שלחץ על כפתור המצלמה הוא בעל זכויות היוצרים בצילום או שמא מי שתכנן, וביים? שאלה זו עמדה במרכז פסק דין מעניין שניתן לאחרונה, אשר הפגיש בין מגדל השעון המיתולוגי של יפו, רחפן שלא המריא ועיתון ידיעות אחרונות. פסק דין שניתן לאחרונה בבית משפט השלום קבע כי זכויות היוצרים בצילום בגובה של מגדל השעון ביפו שייכות לידיעות אחרונות לאחר שצלם שלה תכנן ועיצב את הצילום, ולא לעובד של החברה שתיקנה את השעון אשר רק לחץ בפועל על הכפתור במצלמה.
עיתון ידיעות אחרונות ביקש לסקר את תיקון שעון יפו המפורסם. צלם המערכת הגיע למקום עם רחפן, אך בשל כשל טכני לא הצליח להטיסו. ברגע של אלתור, הוא פנה לעזרה לעובד של התובעת, חברת טרקלין מערכות, שביצעה את התיקון בשעון, ושהחזיק ברישיון עבודה בגובה. העובד קיבל מהצלם את המצלמה ואת ההנחיות המקצועיות, ולחץ על הכפתור. התוצאה היתה תמונת תקריב מרשימה של השענית על רקע השעון המפורסם. התמונה פורסמה בהרחבה במוסף יום שישי של ידיעות אחרונות בחודש דצמבר 2021.
לאחרונה, חברת טרקלין והעובד שלה הגישו תביעה כספית בסך 100,000 ₪. לטענתה, ידיעות אחרונות הפרה את זכות היוצרים שלהם בצילום, כאשר פרסמה את התמונה בעיתון, וכן בפלטפורמות שונות כגון YNET, ללא קבלת אישור ומבלי שניתן קרדיט. טרקלין הדגישה כי לולא העובד שלהם לא היה כלל צילום. זאת, שכן מדובר היה בצילום שלא יכול היה להיעשות על ידי ידיעות אחרונות, לאור הקלקול ברחפן. עוד הדגישה כי גם אילו היה ניתן להפעיל את הרחפן, הרי שאיכות הצילום והשליטה ביכולות הצילום לא הייתה דומה ליכולת העובד שעלה לגובה וצילם מקרוב ובמדויק. ידיעות אחרונות טענה מנגד כי זכות היוצרים אינה נובעת מהקלקה על המצלמה, אלא ממגוון פעולות מקדימות אשר בוצעו על ידי צלם העיתון.
פעולות אלו כללו בחירת הנושא, בחירת הסצנה, בחירת טכניקת הצילום, בניית הקומפוזיציה, בחירת הזווית, הכנת המצלמה, כיוון הצמצם וכדומה. לטענתה, העובד שימש הלכה למעשה כידו הארוכה של הצלם והוא פעל על פי הוראותיו ורק ביצע את ההקלקה על כפתור המצלמה.
חוק זכות יוצרים קובע כי הבעלות הראשונה היא של “היוצר”, אלא אם הוסכם אחרת. היוצר הוא האדם שהעניק ליצירה את ביטויה המקורי, זה שגיבש את הרעיון, קיבל את ההחלטות היצירתיות והטביע ביצירה את חותמו האישי. במילים אחרות, דיני זכויות יוצרים אינם בוחנים מי ביצע את הפעולה הפיזית, אלא מי קיבל את ההחלטות היצירתיות. היוצר הוא מי שגיבש את הרעיון, בחר את הזווית, הקומפוזיציה, התאורה והמסר, ולא בהכרח מי שלחץ על הכפתור. יצוין כי לפי חוק זכות היוצרים, עצם הבעלות על הציוד הפיזי (כמו המצלמה) אינו מקנה עוד בעלות בזכות היוצרים באופן אוטומטי.
נקבע כי היוצר של הצילום במקרה הנדון הוא צלם ידיעות אחרונות ולא העובד של טרקלין. זאת, בין היתר לאור היותו צלם זה שנים רבות אשר המקוריות והיצירתיות שבצילום הן פרי ידו ומחשבתו. כמו כן, הצלם הוא זה שנשלח והוזמן לצורך ביצוע הצילום, הוא האדם אשר בחר ושקל את כלל האלמנטים אשר מהווים את המוצר המוגמר. הצלם הוא זה שחשב ותיכנן כיצד לצלם, באיזו מצלמה ועדשה להשתמש, באיזו שעה ביום ומאיזה כיוון יהיה נכון לבצע את הפעולה, ומהו המסר אותו הוא רוצה להעביר בתמונה. העובד היה רק המבצע, והוא זה שהוציא לפועל את הרעיון והאלמנטים אותם בחר הצלם. לדברי בית המשפט מדובר בפעולה טכנית שאינה מקימה זכות יוצרים.
בית המשפט הוסיף כי לא היה כל הסכם בין ידיעות אחרונות לטרקלין או לעובד שלה. יתרה מכך, לא הייתה כל כוונה של מי מהצדדים להעניק לעובד זכויות כלשהן בצילום בעקבות הסיוע האמור. לדברי בית המשפט עולה מחומר הראיות כי בעת האירוע שני הצדדים הבינו שמדובר בסיוע טכני בלבד לאור התקלה שהתגלתה, וכי אף לא אחד מהם סבר שביצוע הצילום בגובה יקנה לעובד זכויות כלשהן ביחס לצילום. לאור כל האמור, נקבע כי ידיעות אחרונות, המעסיקה של הצלם, היא בעלת הזכויות בצילום.
התובעים דרשו לקבל פיצוי גם בשל הפרת הזכות המוסרית. בעוד זכות היוצרים עוסקת בשליטה על השימוש ביצירה ובהפקת רווח ממנה, הזכות המוסרית מעניקה ליוצר, בין היתר, זכות שיינתן לו קרדיט ראוי על יצירתו. לדברי בית המשפט, הזכות המוסרית, הכוללת את זכות הייחוס (קרדיט) מוקנית על פי חוק ל”יוצר” בלבד. משהמסקנה היא כי היוצר במקרה הנדון הוא צלם ידיעות אחרונות, אין לקבל את טענת התובעים בדבר הפרת הזכות המוסרית. לאור כל האמור בית המשפט דחה את התביעה. עם זאת, מכיוון שהעובד של טרקלין, מתוך טוב ליבו, אכן נטל חלק באירוע הצילום, בית המשפט נמנע מפסיקת הוצאות לחובת התובעים.
בעולם שבו כולנו מצלמים בלחיצת כפתור, הזכות ביצירה אינה נקבעת לפי מי החזיק במצלמה, אלא לפי מי יצר את התמונה באמת. פסק הדין מדגיש כי גם כאשר אדם מבצע פעולה פיזית הכרחית לצילום, אין בכך כשלעצמו כדי להקנות לו זכויות יוצרים, אם לא הייתה לו תרומה יצירתית עצמאית. אם אתם מצלמים, יוצרים תוכן, עובדים עם צלמים או מסייעים בהפקה, חשוב לדעת שהחוק מחפש את היצירתיות, הבחירות והכוונה שמאחורי התוצאה, ולא את הפעולה הטכנית בלבד. לכן, כדי למנוע מחלוקות ואי הבנות, רצוי להסדיר מראש בכתב מי בעל הזכויות ומי זכאי לקרדיט. בסופו של דבר, כמו שקבע בית המשפט, החוק מגן על המחשבה שמאחורי התמונה, ולא על הפעולה הפיזית של הלחיצה. (ת”א 34457-02-24)
בחירת עורך דין זכויות יוצרים מנוסה היא צעד קריטי בהגנה על הנכסים הרוחניים שלכם או בהתמודדות עם תביעות. משרד עו”ד סער גרשוני מציע שילוב נדיר של מומחיות משפטית עמוקה בתחום הקניין הרוחני יחד עם הבנה מעמיקה של עולם הטכנולוגיה והדיגיטל. עו”ד סער גרשוני מביא ניסיון רב בטיפול במגוון רחב של תיקי זכויות יוצרים, החל מייצוג יוצרים עצמאיים ועד לליווי חברות טכנולוגיה וארגונים גדולים. גישתנו משלבת מקצועיות ללא פשרות עם יחס אישי וליווי צמוד, תוך שקיפות מלאה לאורך כל התהליך.
אנו מזמינים אתכם לפגישת ייעוץ ראשונית בה נוכל להעריך את המצב המשפטי הספציפי שלכם ולהציע אסטרטגיה מותאמת להגנה על זכויותיכם. בין אם אתם יוצרים המחפשים להגן על עבודתכם, עסק המתמודד עם הפרת זכויות או פיתוח מוצר חדש הדורש ייעוץ משפטי – אנחנו כאן כדי לסייע.
לייעוץ מקצועי נוסף בתחום זכויות יוצרים אתם מוזמנים ליצור קשר איתנו במשרד עו”ד סער גרשוני.
עו”ד סער גרשוני הוא בעל תואר שני במשפט וטכנולוגיה אשר מאחוריו שנים של ניסיון בייצוג וייעוץ לבעלי זכויות קניין רוחני, הן במשפט פלילי והן במשפט אזרחי. עו”ד גרשוני מתמחה במתן ייעוץ אסטרטגי לחברות, החל משלב הקמתן וכלה במכירתן.
