זכויות יוצריםלשון הרעפטנטיםדיני אינטרנטסימני מסחראודותצור קשר
EN
072-3305991 לייעוץ ראשוני

רישום פטנט בינלאומי

28/03/2013

הצורך ברישום בינלאומי של פטנט נובע מהרצון להעניק לפטנט הגנה נרחבת ככל שאפשר. אמנם, ההגנה הניתנת לפטנט רשום היא הגנה כלפי כולי עלמא, כלומר, כלפי כל העולם, אולם היא חלה רק במסגרת המדינה בה הוא נרשם. לפיכך, בכדי לקבל הגנה מפני שימוש כלשהו בהמצאה גם במדינות נוספות, על יוצר ההמצאה להגיש בקשת רישום פטנט בינלאומית.

הסמכות להגשת בקשת פטנט בינלאומית

פרק ג’1 לחוק הפטנטים, תשכ”ז – 1967, מסדיר את הסמכות להגיש בקשות רישום בינלאומיות. על פי פרק זה, המנגנון שלפיו יוגשו בקשות הרישום הבינלאומיות הוא זה הקבוע באמנת ה- PCT Patent Cooperation Treaty, אשר חתומה על ידי רוב מדינות העולם (כמאה שמונים מדינות חתומות עליה).

קודם להקמת המנגנון האמור המעוגן במסגרת האמנה, היה בעלים של פטנט צריך להגיש בקשה נפרדת לרישום פטנט בכל מדינה ולעבור בכל פעם את ההליך הבירוקראטי המסובך והארוך של רישום פטנט בהתאם לדינים המקומיים.

מטרתה של אמנת PCT הינה למנוע את המצב האמור ולהקל את הליך הרישום הבינלאומי של בעל הפטנט הרשום.

הליך הרישום של פטנט בינלאומי

לאחר הגשת בקשת רישום פטנט לרשם הפטנטים בישראל, עומדים למגיש הבקשה שנים עשר חודשים במהלכן הוא רשאי להגיש בקשת פטנט בינלאומית, במסגרתה עליו למנות את המדינות בהן הוא מבקש לרשום את הפטנט.

לאחר הגשת הבקשה הבינלאומית, תוודא לשכת הפטנטים הישראלית כי הבקשה עומדת בתנאי הרישום הבסיסיים ולאחר מכן תעביר את הבקשה לרשות המרכזית לחיפוש פטנטים, על מנת שתערוך חיפוש של פטנטים דומים הרשומים במדינות המבוקשות ובהמשך לכך תנפיק דו”ח העוסק במידת הפטנטביליות של ההמצאה שרישומה מבוקש (במילים אחרות, הרשות תחווה את דעתה בנוגע לכשירות ההמצאה להירשם כפטנט).

המבקש יקבל לרשותו את ממצאי החיפוש והדו”ח, כמפורט לעיל ולפיהם יחליט האם ברצונו להמשיך בהליך הרישום במדינות הנוספות. במידה והממציא אכן מעוניין בהמשך ההליך, עליו להגיש בקשות נפרדות לאותן מדינות, כאשר הבקשה תיבחן בנפרד על ידי כל מדינה, בהתאם לדיני הפטנטים המקומיים.

יתרונות מנגנון הרישום הבינלאומי

למרות שבסופו של ההליך צריך המבקש להגיש את בקשות הרישום בכל מדינה בה הוא חפץ לבצע את הרישום, כמפורט לעיל, עדיין ישנם יתרונות רבים במנגנון המעוגן באמנת ה- PCT. ודוק, המנגנון מעמיד למגיש הבקשה תקופה של שלושים חודשים המתחילה ממועד הגשת בקשת הרישום הבינלאומית, במהלכה הוא רשאי להגיש את בקשות הרישום השונות בכל המדינות החברות באמנה.

זמן ממושך זה מאפשר לממציא לגייס ממון לשם הגשת הבקשות ואף מעניק לו זמן להגיש את בקשתו באופן היעיל ביותר, תוך שהיא עומדת בתנאים המקומיים של כל מדינה אליה תוגש.

זאת ועוד, הדו”ח שמונפק על ידי רשות החיפוש, כאמור, מספק לממציא אינדיקציה משמעותית לגבי הסיכויים שבקשותיו יתקבלו ובהמשך לכך מאפשר לו לצפות האם המצאתו תירשם כפטנט או לאו. במקרים רבים מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין קניין רוחני.

מאמרים נוספים בשבילכם
התנגדות לפטנט
קראו עוד
רישום סימן מסחר בארה"ב
קראו עוד
על פרויקט פינוי בינוי עירוני
קראו עוד
זקוקים לייעוץ? בואו נדבר!
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם


    תחזרו אליי