ישנן שתי דרכים עיקריות באמצעותן ניתן לקבל הגנה על זכויות קניין רוחני בתוכנה או אפליקציה: דיני זכויות היוצרים ודיני פטנטים. יחד עם זאת, קיימת בעייתיות בהיקף ההגנה על אותן זכויות, זאת משום שבישראל לא ניתן לקבל הגנת פטנט על זכויות באפליקציה או תוכנת מחשב, אלא אם אותה תוכנה משולבת במכשיר מסוים, כך שנדרש כי אותו שילוב יהווה המצאה, כהגדרתה בפקודת הפטנטים.
לעומת זאת, בכל הנוגע לדיני זכויות היוצרים, הרי שדינה של תוכנת מחשב הינו כדין כל יצירה ספרותית, אשר זכאית להגנה על זכויות היוצרים בה. מעבר לכך, בית המשפט פירש הגנה זו בהרחבה, כך שהיא חלה על כל שלבי הפיתוח של התוכנה בהם העיצוב, האפיון, הצורה והארגון ולא רק על פיתוח קוד התוכנה (ראה ע”א 139/89 אחיטוב נ’ הרפז), זאת בשונה מדיני פטנטים.
היקף ההגנה במסגרת חוק זכויות היוצרים על אפליקציות ותוכנות
סעיף 24 לחוק זכויות יוצרים מכיר בשימושים בעותק חוקי של אפליקציה או תוכנת מחשב בלא רשות נוספת מבעלי זכות היוצרים בתוכנה. הסעיף מאפשר, בין היתר, עשיית עותק של תוכנת מחשב מורשת לשם תיקון שגיאות באפליקציה ותוכנת המחשב, או התאמתה למערכת או תוכנת מחשב אחרת.
כלומר, החוק מתיר לבעליו החוקיים של עותק מתוכנת מחשב להכין עותק נוסף, כאשר הפעולה האמורה מהווה תנאי הכרחי לשם הפעלת התוכנה או לשם תחזוק החומרה אשר עליה מופעלת התוכנה. הרציונל העומד מאחורי השימושים המותרים המנויים לעיל הינו לאפשר ניצול יעיל של התוכנות ובד בבד לא להקשות על פיתוחן של תוכנות חדשות.
לא למותר לציין כי פלוני העושה שימוש בתוכנת מחשב או אפליקציה שאינה בגדר השימושים המותרים, כאמור, מסתכן בהגשת תביעות אזרחיות ופליליות כנגדו, במסגרתן ניתן יהא להטיל עליו עונש מאסר של עד שישה חודשים ופיצוי כספי של עד מאה אלף שקלים.
בהקשר זה, יש לציין את הבעייתיות בהגנה המנויה בחוק זכות יוצרים, אשר באה לידי ביטוי בכך שחלה רק על העתקה של התוכנה. כך, במצב בו פלוני יוצר תוכנה זהה לזו הקיימת בשוק מבלי להעתיקה, הרי שהוא יכול לעשות בה כל שימוש, זאת מבלי להפר את זכויותיו של היוצר בתוכנה המקורית. מטעם זה, אדם החפץ לתבוע את זכותו בשדה זה, מומלץ כי ייעזר בשירותיו של עו”ד קניין רוחני אשר יוכל להגיש את טענותיו על הצד הטוב ביותר.
היקף ההגנה במסגרת פקודת הפטנטים על אפליקציות ותוכנות
פקודת הפטנטים מעניקה הגנה שונה מזו המוענקת לתוכנות ואפליקציות במסגרת דיני זכויות היוצרים, כמפורט לעיל. ודוק, בעליו של פטנט רשום רשאי למנוע מכל אדם אחר למכור, לשווק או לפתח את המצאתו ללא הסכמתו, זאת על אף אם לאותו אדם לא הייתה כל ידיעה על קיומה של התוכנה הרשומה כפטנט.
מספר מדינות בעולם וארצות הברית ביניהן, מקנות הגנת פטנט על התוכנה כתוכנה, אולם בישראל הגנה זו ניתנת רק במקרה שהתוכנה מהווה חלק ממוצר תעשייתי, עובדה היוצרת חוסר וודאות בנוגע להגנת זכויות הקניין בתוכנות ואפליקציות.
