במהלך השנים האחרונות, ובעקבות מהפכת המחשוב חסרת התקדים שעבר העולם המודרני, שוק משחקי המחשב עבר אף הוא מהפכה זוטא, כאשר יותר ויותר אנשים ברחבי העולם מחזיקים ברשותם מחשב, מה שמוביל לדרישה גוברת ליצירת משחקי מחשב שונים ומגוונים.
מגמה זו מקבלת משנה תוקף בעקבות כניסתם של הטלפונים החכמים לשימוש ציבורי רחב, והדרישה הציבורית לאפליקציות משחקים המותאמות למכשירים אלו.
בעקבות הדרישה הציבורית ליצירתם של משחקי מחשב וסלולר, יותר ויותר גורמים שונים נכנסים לתחום, כאשר הדבר מתבטא בעלייה המתמשכת במספר המשחקים היוצאים לאור מדי שנה. עם זאת, קיימים גם לא מעט ניסיונות להעתקה ולשכפול של משחקים פופולריים ומצליחים, וזאת על ידי גורמים שונים.
מדובר בסוגיה בעלת משמעות ניכרת מבחינה משפטית וכלכלית, שכן במידה וזו תהפוך לתופעה רחבה, היא עלולה לפגוע במידה ניכרת בתמריץ של מפתחי המשחקים להמשיך ולעסוק בתחום.
האם קיימת הגנת זכויות יוצרים על משחקים?
חוק זכויות יוצרים 2007, בבואו להסדיר את סוגיית זכויות היוצרים במדינת ישראל, מונה רשימה של יצירות מקוריות שונות, אשר זכאיות להגנה מטעם החוק. בין יצירות אלו ניתן למנות יצירה ספרותית, יצירה דרמטית (כדוגמת יצירה קולנועית או תיאטרלית), יצירה אומנותית, יצירה אדריכלית ועוד.
בכל הנוגע לתחום משחקי המחשב, וכפי שקבע בית המשפט בישראל זה מכבר, הרי שמרכיביו השונים של משחק המחשב, כל עוד נמצאו מקוריים, יהיו זכאים ליהנות מהגנה מטעם חוקי זכויות היוצרים, כל אחד בפני עצמו. בין מרכיבים אלו ניתן למנות בין היתר את אריזת המשחק, אופן העיצוב החיצוני של המשחק, תוכנת המחשב והמעגלים החשמליים העומדים בבסיסו של המשחק, ואף הכיתוב על גבי האריזה, כל עוד אלו נמצאו מקוריים כאמור.
בכל הנוגע לזכויות היוצרים על משחק המחשב בכללותו, כיצירה מקורית העומדת בזכות עצמה, הרי שחוק זכויות יוצרים משנת 2007 קובע במפורש כי הגנת זכויות יוצרים תחול גם על “תוכנת מחשב”, וזאת לרבות משחק מחשב או אפליקציה סלולרית. במקרים אלו, וכל עוד מדובר במשחק מקורי שאינו מועתק במישרין ממקור אחר, החוק מכיר בו כזכאי ליהנות מהגנת זכויות יוצרים, וזאת תחת ההגדרה “יצירה ספרותית”, ובדומה לכל יצירה מקורית אחרת.
בנקודה זו חשוב להדגיש, כי בניגוד ל”יצירה ספרותית” אחרת, חוק זכות יוצרים קובע, כי בתוכנת מחשב לא תהא זכות מוסרית.
באילו מקרים רכיבי התוכנה של משחק מחשב זכאים להגנה על זכויות יוצרים?
כאמור, חוק זכויות יוצרים מכיר בתחולתן של זכויות יוצרים על תוכנות מחשב מקוריות, וזאת באמצעות הגדרתן כיצירות ספרותיות, וכפי שנקבע במפורש בחוק. עם זאת, השאלה הנשאלת בהקשר זה היא באילו מקרים ניתן להגדיר תוכנת מחשב, המהווה רצף של מעגלים חשמליים אשר צורפו יחדיו לביצוע פעולות ספציפיות, כיצירה מקורית, הזכאית להגנת זכויות יוצרים.
בהתאם לפסיקת בתי המשפט בישראל, שאלת מקוריותו של משחק מחשב נקבעת בראש ובראשונה בהשוואה למקור, דהיינו המשחק המקורי אשר נטען כי המשחק החדש הועתק ממנו. במסגרת זאת, בית המשפט יבקש לבחון את הדמיון בין שני המשחקים, ובמידה ויימצא כי קיים דמיון מהותי ובולט, המצביע בבירור על העתקה, הרי שסביר כי יקבע שמדובר בהפרת זכויות היוצרים של היוצר המקורי, על כל המשתמע מכך.
שאלה נוספת, שהינה בעלת חשיבות עליונה במסגרת קביעת המקוריות של משחק מחשב, היא האם ליוצר של המשחק הנחשד כמועתק הייתה גישה למשחק המקורי, ולרכיביו השונים. במידה ונמצא כי היוצר של המשחק החדש לא היה מודע לעצם קיומו של המשחק המקורי, או שלא הייתה לו גישה אליו, הרי שהדבר שולל את האפשרות של העתקה, ומשכך את האפשרות של הפרת זכויות היוצרים.
