המרשתת (רשת האינטרנט בלעז) מלאה באתרי מכירות מוצרים מזויפים אשר מפרים, בין היתר, את סימני המסחר של חברות יצרניות רבות.
נהוג לחשוב, כי ברשת האינטרנט כל דאלים גבר וכל בעל אתר יכול להציע למכירה מוצרים מזויפים ללא חשש, ואם בעלי הזכויות מעוניינים להפסיק את הפעילות עליהם “להתאמץ”, ולהוציא הוצאות רבות על מנת להגיע אל הבעלים האמיתי של האתר ולהפסיק את פעילותו.
מסתבר שמלחמתם של בעלי סימני המסחר בזייפנים באנגליה הפכה קלה הרבה יותר מיום 17.10.2014 ואילך, שכן, ביום זה ניתן פסק דין בבית המשפט העליון באנגליה אשר מחייב את ספקית האינטרנט (Internet Service Provider) לחסום אתרי מכירות המוכרים מוצרים מזויפים המפרים את סימני המסחר.
הבקשה למתן צווים לחסום את האתרים הוגשה על ידי כמה מהמותגים המוכרים והמובילים כגון Cartier Montblanc ואחרים, כנגד 5 ספקיות האינטרנט המובילות באנגליה השולטות בכ-95% מהשוק הרלוונטי באנגליה.
בפסק דין מנומק וארוך קובע בית המשפט כי לספקיות האינטרנט יש תפקיד מהותי בשרשרת המאפשרת מכירת מוצרים המפרים סימני מסחר.
בית המשפט ניתח את אמצעי האכיפה השונים הקיימים לבעלי סימני מסחר על מנת למנוע מכירת מוצרים מזויפים ובסופו של דבר קבע, כי האמצעי של חסימת האתר מהווה אמצעי הגיוני ולא מטיל על ספקיות האינטרנט אחריות גדולה מידי.
בית המשפט היה מודע לכך שמדובר באחד המקרים הראשונים בתחום זה ובמסגרת פסק הדין התייחס בית המשפט לנקודה זו ואף ציין, כי ניתן לעשות שימוש במקרה זה על מנת לתמרץ בעלי סימני מסחר ומותגים ברחבי אירופה לנקוט בפעילויות דומות.
למרות התייחסותו של בית המשפט, יש לזכור כי באנגליה בניגוד למדינות רבות אחרות ישנה חקיקה ספציפית העוסקת בצנזורה ועל כן נראה כי משאלתו של בית המשפט להתרחבות המגמה לכל אירופה לא תוכל להתקיים בקלות.
חשוב לציין שבאנגליה בניגוד למדינות אחרות, לבעלי זכויות יוצרים יש אפשרות יעילה ביותר לפעול כנגד אתרי שיתופי הקבצים ולסגור אותם באמצעות צווים שניתנים לספקיות האינטרנט.
זאת, כאמור, בזכות החקיקה העוסקת בצנזורה ונראה, כי במקרה זה בית המשפט האנגלי אימץ את אותו הסדר אשר קיים לגבי הפרת זכויות יוצרים כך שמעתה ואילך הסדר זה חל גם על מכירת מוצרים המפרים סימני מסחר.
יש לציין כי לצידן של ספקיות האינטרנט התגייס הארגון לחופש דיגיטלי Open Rights Group אשר היה אף הוא צד להליך, אשר בהודעה שהוציא לאחר מתן פסק הדין ציין כי הוא מאוכזב שבית המשפט אישר מתן צווים לביצוע חסימות לאתרים, יחד עם זאת הוא הוסיף שבית המשפט קיבל את עמדת הארגון שהצווים יוצאו אך ורק לאחר התקיימותם של מספר תנאים שאמורים למנוע ניסיונות לנצל לרעה כח זה עד כדי פגיעה בחופש הביטוי:
* מתן אפשרות לספקיות האינטרנט לעתור לבית המשפט לביטול הצו במידה שעלות ביצוע הצו אינה הגיונית, או שהאפקטיביות של הצו אינה גבוה;
* מתן אפשרות לבעל האתר שנחסם לעתור לבית המשפט לביטול הצו
* מתן אפשרות לגורמים אשר יכולים להיפגע מהחסימה, שאינם בעל האתר (כגון Open Rights Group) לעתור כנגד הצו
* במקרה שגולש ינסה להיכנס לאתר שנחסם תופיע על הצג הודעה עם פרטים רלוונטיים כך שאותו גולש יוכל לבחור האם הוא רוצה לעתור לבית המשפט.
יצוין, כי עצם העובדה שהאתר נחסם על ידי ספקיות האינטרנט, לא אומר שלא ניתן להגיע אליו בדרכים אחרות או כי אותו אתר יחדש כעבר זמן מה את פעילותו משם מתחם אחר, יחד עם זאת, זהו ניצחון חשוב לבעלי מותגים וסימני מסחר אשר יטיל עוד מגבלה על הזייפנים שתפריע ותעכב את מכירת המוצרים המזויפים.
נראה שזו רק יריית פתיחה לקרבות האמורים בין בעלי סימני המסחר לזייפנים במלחמה שנראית, עדיין, סיזיפית ושסופה לא ידוע.
