סימן מסחר תלת מימדי
התפקיד המשמעותי ביותר של סימן המסחר הוא לבדל את המוצר ממוצרים דומים כדי לאפשר לצרכנים לזהות את המוצר הרלוונטי בין כל המוצרים הדומים לו או ששייכים לאותה קטגוריית מוצרים אליה הוא משתייך. סימן מסחר יכול להיות צירוף מסוים של מילים כמו למשל קוקה קולה, צורה גרפית כמו למשל התפוח המפורסם של חברת אפל, שילובים של מילים ואיורים ועוד. כמו כן כבר קרה שבעבר נרשמו כסימנים מסחריים מנגינות ואפילו ריחות.
מה הוא סימן מסחרי תלת מימדי?
חשוב להבין שסימן מסחרי תלת מימדי אינו איור של חפץ תלת מימדי שכן אז הסימן הוא דו מימדי בלבד. תחת זאת הכוונה היא לדבר מה בעל שלושה מימדים. כך למשל במידה ויצרן של נעליים מעוניין לצרף לכל קופסת נעליים שימכור ללקוחותיו מעין זוג נעליים מיניאטורי על מנת לסייע להם לזהות את הנעליים שלו בחנויות הנעליים, באפשרותו לרשום את אותן נעליים מיניאטוריות כסימן מסחר תלת מימדי בפנקס סימני המסחר.
ישנה בעייתיות רבה ברישום של סימני מסחר תלת מימדיים כפי שנפרט במאמר זה ובעייתיות זו היא הסיבה לכך שכיום רשומים מעט מאוד סימני מסחר תלת מימדיים.
הפגיעה בתחרות החופשית
מאחר והחברה המודרנית מעוניינת בהמצאות חדשות ובפיתוחים של המצאות קיימות, הרי שהיא מעניקה להמצאות פונקציונליות הגנה חוקית למשך של עשרים שנה (פטנט) ולהמצאות אסתטיות הגנה של חמש עשרה שנה בלבד (מדגמים). לאחר שתקופת ההגנה מסתיימת הופכת ההמצאה לנחלת הכלל. באופן כזה נוצר איזון בין הרצון של המפתח ליהנות מפירות עמלו לבין הרצון להמשיך ולפתח המצאות נוספות. עם זאת, השיקולים האלו לא קשורים לסימני מסחר בשום צורה או אופן.
סימני מסחר רשומים מעניקים לבעליהם הגנה ללא הגבלת זמן. למרות שתקופת הרישום פגה אחת למספר שנים, הרי שבאפשרותו של בעל הסימן לחדש את הרישום ללא הפסקה כאוות נפשו. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שהמתחרים של בעל הסימן עדיין יכולים למכור מוצרים דומים כל עוד הם מקפידים לשווק אותם ולמכור אותם תחת סימן רשום אחר. הבעייתיות מתעוררת כאשר היצרן מעוניין לרשום את האריזה של המוצר או את המוצר עצמו כסימן רשום.
הכללים לרישום סימן מסחר תלת מימדי
לאור כל האמור לעיל כיום קיימים כללים מאוד נוקשים שלפיהם מתקבלת ההחלטה האם ניתן או לא ניתן לרשום את הסימן התלת מימדי. מדובר על כללים מצטברים, כלומר על כללים שחייבים להתקיים במקביל להלן:
- הסימן המסחרי הוא לא רק צורתו של המוצר אלא משמש בפועל בתור סימן מסחר והצרכנים משתמשים בו על מנת לזהות את המקור של המוצר.
- הסימן כבר הצליח ליצור לעצמו מוניטין בארץ באופן כזה שהצרכן כבר יודע כיצד לזהות אותו ומבין שהוא מקושר למקור מסוים וספציפי.
- לצורה של הסימן אין שום תפקיד שימושי או פונקציונאלי.
- לצורה של המוצר אין תפקיד אסתטי של ממש.
כל הכללים הנ”ל רלוונטיים במקרה שבו נעשה ניסיון לרשום את הצורה של המוצר כסימן מסחר ולמרות שהדרישות לרישום של אריזת המוצר מזכירות מאוד את הדרישות הנ”ל, הרי שהן מעט פחות מחמירות.
תיאוריה או פרקטיקה?
על פניו מדובר על תנאים מחמירים מאוד ואכן פעם אחר פעם נדחו בקשות לרישום של מוצרים כסימני מסחר. חשבו על כך לרגע, איזו סיבה יש ליצרן לייצר מוצר בצורה מסוימת אלא אם כן היא מושכת את העין או שהיא מעניקה למוצר יתרון שימושי כלשהו?
האמת היא שעד לאחרונה אכן רישום של מוצר כסימן מסחר אכן היה תיאורטי בלבד, אך פסקי דין שונים המתבססים ומרחיבים את הכללים האמורים אשר נקבעו במסגרת פסק הדין של בית המשפט העליון במקרה של הממתק הידוע טופיפי ניתנים בתחום זה מעת לעת כך נראה שהפסיקה בעניין עוד מתגבשת וטרם נקבעה התצורה הסופית שלה כך שיש עוד למה לחכות.
