תביעת “בנק תמונות” (דוגמת סטוקפוטו) והפרת זכויות יוצרים – על ההליך
במהלך העשורים האחרונים, במקביל להתפשטותה המטאורית של רשת האינטרנט בכל רחבי העולם, ולעלייה הניכרת בהיקף השימוש בה, יותר ויותר בתי עסק בוחרים אף הם להצטרף לגל, ולנצל את האפשרויות הגלומות ברשת לצורך קידום עסקיהם, וזאת בראש ובראשונה באמצעות יצירת אתר אינטרנט פרטי, המוקדש לבית העסק שבבעלותם ומשווק את מוצריהם.
לאור התחרות העצומה הקיימת בין בתי עסק שונים, כל בית עסק נדרש “למתג” את עצמו בצורה ייחודית, כאשר אחד מהפתרונות השימושיים נעוץ בהרחבת אתר האינטרנט העסקי, במטרה למשוך יותר ויותר לקוחות חדשים. מסיבה זו, לא מעט עסקים בוחרים “לאמץ” מאפיינים שונים המופיעים ברשת, כדוגמת תמונות ואיורים, ולהטמיעם באתר הפרטי שבבעלותם, וזאת במרבית המקרים ללא קבלת אישור מהיוצר המקורי.
תביעת בנק תמונות והפרת זכויות יוצרים
חוק זכויות יוצרים, התשס”ח-2007, המסדיר את סוגיית זכויות היוצרים בישראל, מגדיר מפורשות, כי מבין היצירות המקוריות, להן מוקנית הגנת זכויות יוצרים באופן אוטומטי, מצויות ברשימה גם תמונות. משכך, ובהתאם לחוק, עשיית שימוש שאינו מורשה בתמונה מקורית, ללא קבלת אישור מהיוצר המקורי, או מבעל הזכויות, מהווה הפרת חוק לכל דבר ועניין.
חשוב לציין בהקשר זה, כי במטרה לגדוע את התופעה הפסולה של גניבת ועשיית שימוש בתוכן מקורי, החוק קובע כי במקרים כאלו, בית המשפט רשאי לחייב את הגורם המפר בתשלום פיצויים כספיים ללא צורך בהוכחת נזק, עד לסכום של 100,000 שקלים, גם אם מדובר כמובן בגבול העליון, כאשר הסכום בפועל נקבע בכל מקרה לגופו.
יצוין עם זאת, כי לא כל שימוש ארעי בתמונה על גבי רשת האינטרנט מהווה בהכרח הפרת זכויות יוצרים, שכן החוק מתאר במפורש שורה של מקרים, במסגרתם שימוש בתמונה יחשב כ”שימוש הוגן“, ולדוגמא במסגרת ביקורת או מבואה עיתונאית. עם זאת, הטמעת תמונה באתר אינטרנט מסוים, כאמצעי עסקי למשיכת לקוחות, תיחשב ללא ספק כהפרת זכויות יוצרים, על כל המשתמע מכך.
הליך תביעה בגין הפרת זכויות יוצרים
כאמור, בהתאם לחוק זכויות יוצרים, כל שימוש שאינו מורשה בתמונה מקורית, המוגנת בזכויות יוצרים, מהווה על פניו עילה להגשת תביעה משפטית כנגד מפר הזכות, ובמיוחד לאור האפשרות לתבוע פיצוי גם ללא צורך בהוכחת נזק.
עם זאת, ההלכה שהשתרשה בסוגיה זו, אשר נובעת ביסודה מהנוהל האמריקאי המוכר כ”הודעה והסרה“, גורס כי בשעה שמתגלית הפרה של זכויות יוצרים, מחובתו של בעל הזכויות לפנות בראש ובראשונה לגורם המפר, בדרישה להסיר באופן מיידי את התמונה. במידה והגורם המפר לא נענה להודעה זו, וממשיך בעשיית שימוש אסור בתמונה המוגנת, הרי שעובדה זו תהווה במרבית המקרים גורם משמעותי במסגרת ההליך המשפטי, ועשויה להוביל להגדלת הפיצוי שייפסק לטובת בעל הזכויות.
יש לציין בהקשר זה, כי גם במידה והגורם המפר פעל במיידית לאחר קבלת ההודעה, הפסיק את השימוש בתמונה ופעל במיידית להסרתה מהאתר שבבעלותו, הרי שהדבר לא שולל את זכותו של בעל הזכויות להגיש תביעה בגין הפרת זכויות יוצרים, וזאת בגין פרק הזמן בו נעשה השימוש בתמונה מצד המפר, ובמיוחד במידה ומדובר ביותר מתמונה אחת (לדוגמא במסגרת “בנק תמונות” המוצג באתר).
על כל פנים, במסגרת הגשת התביעה, חשוב כי בעל הזכויות יציג, במידה והדבר אפשרי, הוכחות בדבר הנזק הממשי אשר נגרם לו כתוצאה מההפרה. שכן הוכחה מסוג זה עשויה לחזק את טענתו, ולהביא לפסיקת פיצויים גבוהים יותר לזכותו, ובנוסף לפיצוי ללא הוכחת נזק, בהתאם להכרעת בית המשפט.
