תוכנות שיתוף קבצים וזכויות יוצרים
תוכנות שיתוף קבצים מאפשרות למחשב המחובר לרשת האינטרנט, להסתכרן עם הקבצים המצויים במחשב של משתמש אחר שמחובר לרשת, ללא קשר למיקומו הגיאוגרפי ולבצע העברה של הקבצים בין שני המחשבים. המטרה העיקרית המוצהרת של תוכנות השיתוף האמורות, הינה לאפשר למשתמשים להפיץ תכנים שנוצרו על ידם. אולם בפועל, השימוש שנעשה בתוכנות שיתוף רבות מתבצע תוך הפרה של זכויות יוצרים, כאשר המשתמשים מעתיקים ומפיצים קבצים, ללא אישור של בעל זכות היוצרים בהם.
ניסיון ההתמודדות של החוק ישראלי
על פי ההסדר החוקי הישן, העתקה שאינה עולה כדי הפרת זכויות יוצרים הייתה העתקה של קלטת לשימושים פרטיים ולא למטרות מסחריות. עם הפיתוחים הטכנולוגיים, הורחבה ההגדרה וכיום היא כוללת גם תקליטורים הניתנים לצריבה, כך שמשתמש שצורב תקליטור לשימושו הפרטי אינו עובר על החוק.
יחד עם זאת, חוק זכות יוצרים הישראלי, אשר נחקק בשנת 2007, אינו התאים את עצמו לעידן האינטרנטי בן זמננו ואינו מתייחס לחוקיות תוכנות השיתוף. מפלגת “מרצ” ניסתה לעגן תחום זה באופן חוקי כשהגישה את הצעת החוק לאיסור שיתוף קבצים, אולם הדבר הוביל להתנגדות חריפה, כך שכיום ישנה לאקונה חוקית בהקשר זה.
השלכות תוכנות השיתוף על דיני זכויות היוצרים
רבים מחזיקים בטענה כי דיני זכויות היוצרים הגיעו לקצם. זאת, משום שחוק המקנה ליוצר זכויות לשלוט בביטוי הפיסי של היצירה, כגון הזכות למנוע העתקה, איננו מתאים עוד לסביבה הווירטואלית של רשת האינטרנט, אשר בה היצירות אינן מקובעות במדיה פיסית כלשהי.
על פי גישה זו, בעידן הממוחשב, סביבה שבה כל ילד המחובר לאינטרנט יכול ליצור אינסוף עותקים זהים בתוכנם ובאיכותם למקור ולהפיצם ברחבי העולם בלחיצת כפתור ובעלות זניחה – לא ניתן עוד להילחם כנגד העתקות ולהבטיח את זכויות היוצרים או לאכוף את חוק זכויות מבצעים.
המצב החוקתי בעולם
בשל העובדה שמדובר בתופעה גלובאלית, חוצת גבולות, יש במצב המשפטי במדינות השונות בעולם כדי להשליך על ההתפתחויות העתידיות בתחום במדינת ישראל. על פי נתונים סטטיסטיים, בין השנים 2003-2007 הוגשו בארצות הברית עשרים ושש אלף תביעות נגד משתמשים שהעמידו באופן בלתי חוקי קבצי מוסיקה, באמצעות תוכנות לשיתוף קבצים ברשת, לרשות שאר המשתמשים בתוכנה.
אולם, רק ביום 4.10.07 נפסק בפעם הראשונה בבית משפט אמריקאי כי משתמש שהעתיק שירים מהאינטרנט ,לצרכיו הביתיים, הפר זכויות יוצרים ועל כן חב בפיצוי. לעומת זאת, קנדה קבעה באופן תקדימי כי הורדת מוסיקה מרשת שיתוף הקבצים והצבתה בתיקייה משותפת, הנגישה לגולשים אחרים המשתמשים בתוכנה הינה חוקית.
לאור האמור לעיל, נראה כי כמו בארץ, גם במדינות העולם החוקים המקומיים אינם מסדירים את האופן שבו יש להתייחס להפרת זכויות יוצרים באמצעות תוכנות השיתוף. עובדה זו, מאלצת את בתי המשפט להתמודד עם התופעה בעצמם, על פי השקפתם ושיקול דעתם, המשתנים ממדינה למדינה. לאור היעדרה של מדיניות קבועה ומקובלת, בכל עניין משפטי הנוגע לזכויות יוצרים ברשת האינטרנט, חשוב להתייעץ עם עו”ד קניין רוחני.
למידע נוסף כנסו אל פורום קניין רוחני.
