רישום זכויות מטפחים
חרף אופייה המדברי יחסית, ואולי דווקא בזכותו, מדינת ישראל ידועה בכל רחבי העולם כאחת ממובילות תחום הפיתוח החקלאי, כאשר בין הפיתוחים הישראלים בתחום החקלאות ניתן לציין בין היתר את ה”טפטפת”, המוכרת לכולנו, את שיטת ההדברה הטבעית, ואפילו את עגבניית השרי, אשר כבשה זה מכבר את שווקי האוכל בכל רחבי העולם.
יחד עם זאת, קיים תחום פיתוח חקלאי נוסף בו מדינת ישראל מצטיינת, אף כי מרבית תושבי ישראל אינם מודעים לו. מדובר בתחום הפיתוח המתמשך של זני צמחים חדשים לצורכי חקלאות, מה שמאפשר לשפר בהדרגה את כמות התנובה החקלאית, את איכותה, ואת יכולתם של הצמחים להתמודד בפני מחלות וזיהומים שונים, המתגלים באופן שוטף.
זכויותיהם המשפטיות של מטפחי הצמחים בישראל
אף כי לא לכל חקלאי ישראלי יש אפשרות לעסוק בתחום טיפוח הצמחים, הרי שחקלאים רבים בישראל, ובמיוחד אלו המחזיקים ברשותם שטח אדמה גדול יחסית, משקיעים מאמץ וממון רב מדי שנה במסגרת תחום טיפוח הצמחים.
חשוב לזכור בהקשר זה, כי בדומה לתחומי פיתוח אחרים המאפיינים את מדינת ישראל, ולרבות מחקר ופיתוח מחשובי, גם טיפוח צמחים נושא בחובו תועלת עצומה בטווח הארוך, ומאפשר לייעל במידה ניכרת את תחום החקלאות ותוצרת המזון, בישראל כמו גם בחו”ל.
מסיבה זו, ומתוך ההבנה של חשיבות העניין, נחקק בישראל במהלך שנת 1973 “חוק זכויות מטפחים של זני צמחים התשל”ג – 1973”, אשר מבקש לעודד את תחום טיפוח הצמחים בישראל, וזאת באמצעות הגנה על הזכויות המשפטיות של מטפחי הצמחים.
חשוב לזכור ולהדגיש, כי בדומה לשאר תחומי המחקר והפיתוח בישראל, גם בתחום זה, הדרך הטובה ביותר לעודד את טיפוח הצמחים היא באמצעות מתן זכויות מיוחדות למטפחי צמחים אשר הצליחו בהנבטת זנים חדשים, ולהגן על זכותם להפיק רווח כספי מהזנים אותם טיפחו, וכך לעודד חקלאים נוספים להמשיך ולעסוק בתחום טיפוח הצמחים באופן שוטף.
לאור האמור, החוק קובע כי בדומה ליוצרים של המצאות טכנולוגיות למיניהן, גם המטפחים של זני צמחים חדשים יהיו זכאים ליהנות מבלעדיות לעשיית שימוש בזן הצמח אותו יצרו, וזאת למעט מקרים חריגים ביותר.
הגנה זו, הדומה במהותה להגנת זכויות יוצרים העומדת לזכות היוצר של יצירה מקורית, נמסרת לידיו של המטפח אשר יצר את הזן, אשר רשאי להעבירה לגורם אחר כרצונו.
