מדפסות תלת מימדיות ותחום זכויות יוצרים
במהלך השנים האחרונות, אנו שומעים יותר ויותר על המדפסות התלת מימדיות, ועל כניסתן לשימוש שוטף בתחומים עסקיים שונים.
בימינו, וככל שהמדפסות התלת מימדיות הופכות משוכללות יותר, כך הולך ומתברר כי המדפסת התלת מימדית מסמלת למעשה “מהפכה תעשייתית זוטא”, כאשר בניגוד למהפכה התעשייתית במאה ה-19, אשר התמקדה בייצור מוצרי צריכה בהיקף רחב, המדפסות התלת מימדיות מאפשרות ייצור מהיר ומידי של מגוון רחב של מוצרים שונים, וזאת תוך הזנת הדגם הנבחר בהתאם לרצון המשכפל.
ככל שהשימוש במדפסות התלת מימדיות הולך ומתפשט, הן במגזר העסקי והן במגזר הפרטי, כך עולות וצפות סוגיות שונות אשר דורשות מענה.
בין סוגיות אלו, אחת המרכזיות היא השאלה כיצד ניתן לשלב את פעילותן של המדפסות התלת מימדיות עם תחום זכויות היוצרים, והאם אלו יוכלו להמשיך ולהתקיים בצוותא?
מה הקשר בין מדפסות תלת מימדיות לבין דיני זכויות היוצרים?
דיני זכויות היוצרים, כפי שחלים במדינת ישראל, מגדירים כי כל יצירה מקורית מוגנת מטבעה בזכויות יוצרים, אשר נתונות באופן בלעדי בידי היוצר עצמו.
משכך, כל שימוש ביצירה שאינו מהווה שימוש הוגן, כמוגדר בחוק, מפר זכויות אלו, ומהווה עילה לפסיקת פיצויים כספיים לזכותו של היוצר המקורי.
עם זאת, המדפסת התלת מימדית הופכת בימינו את השכפול והייצור של מוצרים מסחריים למהיר וקל יותר מאי פעם בעבר.
במצב מסוג זה, מה מונע מאדם אשר מעוניין ברכישת מוצר כלשהו, פשוט להזין את פרטיו המלאים של המוצר במדפסת התלת מימדית, וליהנות מהמוצר המוגמר כעבור זמן קצר? אף כי בימינו טרם מדובר בתופעה שכיחה, הרי שההתפתחות הטכנולוגית בתחום המדפסות התלת מימדיות מבהירה כי זה רק עניין של זמן עד שהדבר יתאפשר מבחינה טכנולוגית, ובאופן נגיש לצרכן.
לאור האמור, השימוש במדפסת התלת מימדית עלול לשמש לצורך הפרת זכויות היוצרים של היוצר המקורי, וזאת במסגרת ייצור המוני המיועד למטרות מסחריות.
מטבע הדברים, ובניגוד לשיטות הייצור המסורתיות, הדורשות שימוש בכלים מכניים שאינם בהישג יד עבור מרבית האוכלוסייה, שכפול מוצרים על ידי מדפסות תלת מימדיות עתיד להפוך להליך פשוט ומהיר עבור כל אדם, מה שמעלה את השאלה האם בעולם שכזה אכן קיימת עוד משמעות למונח זכויות יוצרים, ובמידה וכן, כיצד ניתן להגן על זכויותיו החוקיות של היוצר המקורי.
אז מה עושים?
סוגיית דיני זכויות היוצרים בכל הנוגע לשימוש במדפסות תלת מימדיות הפכה זה מכבר לעניין אקטואלי, כאשר רבים וטובים ניסו למצוא תשובה מתקבלת על הדעת לשאלה. באופן כללי, לא קיימת תשובה אחת אשר מוסכמת על כל העוסקים בסוגיה, כאשר בימינו קיימות שלוש דעות מרכזיות:
1. הקבוצה הראשונה גורסת כי המדפסות התלת מימדיות הופכות את דיני זכויות היוצרים למיותרים ולבלתי ניתנים לאכיפה. לאור זאת, הם טוענים כי ראוי לבצע חשיבה מחדש ביחס לשאלת זכותו של היוצר על יצירתו, שכן זו כבר אינה רלוונטית במאה ה-21.
2. הקבוצה השנייה גורסת, באופן מנוגד לחלוטין לקבוצה הראשונה, כי האיום על דיני זכויות היוצרים דורש להציב סייגים גוברים והולכים על השימוש במדפסות התלת מימדיות, והקיצוניים בה אף דורשים לאסור את השימוש בהן כליל.
3. הקבוצה השלישית, שהיא “לשון המאזניים”, סבורה כי ניתן לגבש דרך ביניים, במסגרתה דיני זכויות היוצרים יתקיימו בשילוב עם השימוש במדפסות התלת מימדיות, וזאת על מנת ליהנות מחד מהתועלת העצומה הגלומה במדפסות אלו, וזאת מאידך תוך שימור זכותו של היוצר לעשות שימוש בלעדי ביצירתו.
