יצירה מוזמנת – למי שייכת זכות יוצרים, ליוצר או למזמין היצירה?
דיני זכויות יוצרים מעניקים הגנה משפטית ליוצרים, מפני שימוש אסור ביצירותיהם. ההגנה ניתנת ליצירות מקוריות וכאשר בוצעה הפרתה של זכויות יוצרים, קמה ליוצר עילת תביעה כספית נגד המפר. כמו כן, מעניק החוק, לצד הסעד הכספי, גם סעד של צו מניעה, אשר במסגרתו, יורה בית המשפט למפר לחדול משימוש ביצירה. מהו הדין כאשר מדובר ביצירה מוזמנת? מיהו בעל זכויות היוצרים במקרה שכזה?
היוצר הוא בעל זכויות היוצרים
על פי החוק בישראל, היוצר הוא בעל זכויות היוצרים על יצירתו – זהו עיקרון על בדיני זכויות יוצרים, אשר מטרתו להגן על זכותו הקניינית של היוצר על יצירתו. הגנה זו משמעותה, כי לא ניתן לעשות שימוש ביצירה, ללא אישור של היוצר, אלא אם מדובר בשימוש “מותר” על פי הגדרתו בחוק. כלל זה, הקובע כי היוצר הוא בעל זכויות היוצרים על יצירתו, חל גם במקרה של יצירה מוזמנת. זאת למרות העובדה כי למזמין היצירה, יש אינטרס כלכלי ברור כי הזכויות יהיו בבעלותו, על מנת שיוכל לעשות שימוש חופשי ביצירה המוזמנת ללא כל הגבלה. אולם, דיני זכויות יוצרים מעניקים עדיפות ליוצר ואינם חורגים מן הכלל האמור, גם במקרה של יצירה מוזמנת.
יחד עם זאת, חשוב לדעת כי אין המדובר בכלל אבסולוטי ויש לכלל זה שני סייגים: הסייג הראשון הוא, כאשר מדובר על מקרים ספציפיים שהוגדרו בחוק, של יצירה מוזמנת, אז זכויות היוצרים יהיו שייכות למזמין. הסייג השני הוא כאשר הוסכם מראש, בין היוצר למזמין, כי זכויות היוצרים יהיו שייכות למזמין. בהעדר סיכום שכזה, ברירת המחדל היא הקביעה שבחוק: זכויות היוצרים שייכות ליוצר בלבד.
זכות השימוש של המזמין
כאמור מעלה, זכויות היוצרים של יצירה מוזמנת, שייכות ליוצר בלבד, אלא אם מתקיים אחד מן הסייגים כפי שפורט לעיל. מהי משמעות העניין לגבי זכות השימוש של המזמין ביצירה המוזמנת? המזמין יוכל להשתמש ביצירה במובן הצר, כלומר, למטרה שלשמה הוזמנה היצירה ותו לא. חריגה משימוש זה, ללא קבלת אישור מראש מן היוצר, תהווה הפרה של זכויות יוצרים. במצב זה, קמה ליוצר עילת תביעה נגד המזמין, בגין הפרת זכויות יוצרים, במסגרתה יוכל לדרוש פיצוי כספי בגין השימוש האסור ביצירה.
הסדרת זכויות יוצרים – המשמעות הכלכלית
להסדרת הנושא של זכויות יוצרים, ישנה משמעות כלכלית ענפה עבור המזמין. הדבר בא לידי ביטוי בשני אופנים: האחד, באפשרות השימוש ביצירה והשני, באפשרות של הגשת תביעה לפיצויים. כאמור מעלה, כאשר זכויות היוצרים שייכות ליוצר, יוכל המזמין לעשות שימוש מצומצם ביצירה והדבר נוגד לעיתים קרובות, את האינטרס הכלכלי שלו. כמו כן, אם המזמין אינו בעל זכויות היוצרים, הרי שלא תהיה לו אפשרות להגיש תביעה במקרה של שימוש אסור ביצירה, דבר אשר יכול להוביל להפסד כספי ניכר.
נמחיש את העניין באמצעות דוגמא: בעל עסק פנה למעצב גרפי והזמין ממנו עיצוב של לוגו. זמן מה לאחר מכן, מגלה המזמין כי עסק מתחרה שלו, עושה שימוש באותו הלוגו בדיוק. היה והמזמין ערך הסכם עם המעצב, במסגרתו נקבע כי זכויות היוצרים על הלוגו, שייכות לבעל העסק, הרי שקמה לו עילת תביעה נגד העסק המתחרה, על שימוש בלוגו. במסגרת התביעה, יוכל המזמין לקבל צו מניעה, אשר יאסור על העסק המתחרה לעשות שימוש באותו הלוגו ואף יוכל לקבל פיצוי כספי בגין הפרת זכויות יוצרים. לעומת זאת, בהעדר הסכם כאמור, זכויות היוצרים של הלוגו שייכות למעצב הגרפי, כך שהמזמין לא יוכל להגיש תביעה נגד העסק המתחרה, בגין הפרת זכויות יוצרים ולכך יכולה להיות השפעה כלכלית רבה על המזמין.
ראו גם:
יחסי עובד-מעביד ודיני זכויות יוצרים – של מי היצירה הזו?
