זכויות יוצרים על גופנים
לרוב כאשר מדברים על זכויות יוצרים עוסקים ביצירות טקסטואליות שכן חלק בלתי מבוטל מהיצירות שיכולות ליהנות מהגנה של זכויות יוצרים הן יצירות ספרותיות.
עם זאת, ישנו אלמנט מסוים שזכאי גם הוא להגנה שאמנם מרכיב כל יצירה ספרותית אך אינו קשור לתוכן שלה וכפי שכבר הסגירה אותנו הכותרת – מדובר על הגופנים של האותיות.
הגופנים הם למעשה העיצובים של האותיות, של המספרים, של סימני הפיסוק וכיוצא באלה. חשוב להבדיל בין האותיות שנחשבות לנחלת הכלל לבין העיצוב שלהן.
באופן עקרוני ניתן לומר שישנו דמיון רב בין כל סוגי הגופנים, אבל אין ספק שהגופנים וסגנונות העיצוב גם שונים זה מזה ולמעשה יש בעיצוב שלהם כדי להגדיר מראש את סוג הטקסט ולייחד אותו. על מנת להסביר את המורכבות של זכויות היוצרים בתחום זה החלטנו להביא לפניכם את המקרה המפורסם ביותר שבו הוגשה תביעה על רקע של הפרת זכויות יוצרים על גופנים במדינת ישראל.
עזבון המנוח נגד מייקרוסופט
צבי נרקיס היה בעל הזכויות על הגופנים קורן ונרקיס. לאחר שהלך לעולמו תבעו יורשיו את חברת מייקרוסופט בגין העברת הגופנים שיצר למדיה הדיגיטלית, תהליך שנקרא בשפה המקצועית דיגיטציה. לפי התובעים בכך שמייקרוסופט עשתה בגופנים השונים שימוש ללא קבלת היתר לכך, היא למעשה הפרה את זכויות היוצרים שלהם אך לטענתה של חברת מייקרוסופט, לא הפרה שום זכויות יוצרים כיוון שהגופנים נחשבים לנחלת הכלל.
לפי חברת מייקרוסופט לא ניתן להתייחס לעיצוב האותיות כאל קניין רוחני וגם אם ניתן, הרי שלא ניתן להגן עליו בזכויות יוצרים אלא כמדגמים לכל היותר. שימו לב – זכויות יוצרים מגנות על היצירה למשך כל חיי היוצר ועד שבעים שנים לאחר מותו בעוד שרישום כמדגמים מקנה הגנה של עד חמש עשרה שנה מתאריך הרישום ועל זה נאמר יחי ההבדל הקטן.
הפרשנות החוקית
כשבית המשפט נדרש להתייחס לפרשה הוא פנה לסעיף מספר 2 בפקודת הפטנטים שמגדיר ומתייחס לקווי הצורה והדמות שמייחדים כל חפץ. להגנה הספציפית שניתנת לעיצוב הייחודי של מוצר כמו למשל מוצרים תעשייתיים לא ניתן להתייחס לפי בית המשפט במקרה של גופנים כיוון שאין להם קיום ממשי במציאות ולכן אינם נחשבים לחפצים או למוצרים יומיומיים.
בתגובה לכך טענה חברת מייקרוסופט שמאחר והגופנים אכן יוצרו בדמות גלופות מתכת או עץ, הרי שבהחלט ניתן להתייחס אליהם כאל חפצים אך טענה זו נדחתה על הסף על ידי בית המשפט.
לפי בית המשפט הגופן לא עונה על ההגדרה של חפץ ובאופן עקרוני הוא מזכיר מבחינה משפטית עיצוב של מפה או מבנה, כלומר עיצוב של מרכיב לא פונקציונלי.
עיצוב של מפה כפוף לתנאי השטח הטופוגרפיים בדיוק כמו שעיצוב של אותיות כפוף לעיצוב הבסיסי שלהן. אי לכך, בדיוק כמו במקרה של יצירה ארכיטקטונית, לפי בית המשפט גם הגופנים זכאים להגנה של זכויות יוצרים כל עוד הם עומדים במבחני היצירה. מבחני היצירה דורשים שהגופנים יהיו תוצאה של יצירתיות ולא רק של מאמץ, שיהיו מקוריים ושיהיו אומנותיים.
סוף דבר
מבחינה משפטית בדיוק כמו שזכויות היוצרים שנרשמות על עיצוב של בניין אינן נרשמות עבור הלבנים שממנו הוא עשוי, כך במקרה של גופנים.
אי לכך, גם גופנים לא יכולים ליהנות מהגנה של מדגמים אבל כן יכולים לזכות בהגנה של זכויות יוצרים במידה והם עומדים במבחני היצירה.
לאחר מספר פסקי דין תקדימיים בנושא הוחלט כי לפי החוק הישראלי פונטים או גופנים נחשבים ליצירות מוגנות לכל דבר ועניין וכל הפרה של זכויות היוצרים וכל שימוש בגופנים ללא קבלת אישור מפורש בכתב מבעל הזכויות יכול לזכות את היוצר בסעדים עד לגובה של מאה אלף שקלים.
לסקירה מעמיקה של פסק הדין – מיקרוסופט הפרה זכויות יוצרים בגופן אלקטרוני
