972-3-726-6726

גרשוני ושות משרד עורכי דין

תפריט

זכויות יוצרים

תאריך: 06/01/2013 12:37   מחבר: 

בהתאם להוראות סעיף 11 לחוק זכות יוצרים, התשס"ח- 2007 זכות היוצרים הינה אגד זכויות קנייניות הכוללת, בין היתר את זכותו הבלעדית של בעל זכות היוצרים:

  • להעתיק;
  • לפרסם;
  • לבצע באופן פומבי;
  • לשדר;
  • להעמיד לרשות הציבור;
  • לעשות יצירה נגזרת;
  • להשכיר.

זאת, לתקופה המוגבלת בחוק (70 שנים לאחר מות היוצר). בתמורה לזכויות האמורות מסכים בעל זכות היוצרים לחשוף את יצירתו לרשות הכלל. 

מכאן אנו למדים שזכות היוצרים הינה תמריץ כלכלי שניתן ליוצר במסגרת מעין "חוזה חברתי", בתמורה להסכמה לצרף את היצירה לעולם התרבות והביטויים, באופן אשר יגדיל את עולם הביטויים והתרבות הקיימים, ובין היתר, את עושרה המצרפי של החברה.

מהי זכות יוצרים?

מעצם היותה של הזכות כלכלית, היא ברובה נכס סחיר (למעט הזכות המוסרית עליה נרחיב בהמשך) ובעל זכות היוצרים יכול להעביר את זכותו ביצירה (בין אם בחינם או בתשלום) בהסכם כתוב.

מתוקף היות זכות היוצרים אגד זכויות, ניתנת הזכות להעברה בשלמותה או בחלקה, כאשר לבעל הזכות (או לבעלי הזכות, לפי העניין) הבחירה האם למוכרה בשלמות לגורם אחד, או שמא למספר גורמים. בנוסף, יכול בעל זכות היוצרים להעניק לגורם כלשהו (או מספר גורמים) זכות רישיון לעשות שימוש ביצירה.

הרישיון יכול שיהיה בלעדי, מוגבל לאזור מסוים, לתקופה מסוימת ולשימוש מסויים. במידה ובעל זכות היוצרים נתן רישיון לאחר, מקבל הרישיון רשאי לעשות שימוש ביצירה, אך ורק בהתאם לתנאי הרישיון, כאשר כל זמן השימוש ברישיון נותרת הבעלות בידי בעל הזכות.

מהי הזכות המוסרית?

הזכות המוסרית הינה זכות אישית (ואינה ניתנת להעברה) של יוצר היצירה, כי היצירה אותה יצר תיוחס לו ותיקרא על שמו (בהיקף ובמידה הראויים בנסיבות העניין) וכן כי יצירתו לא תסולף, תשונה ולא יוטל בה כל פגם במידה ויש בכך כדי לפגוע בכבודו או בשמו של היוצר.

מיהו היוצר?

הכלל הבסיסי הינו שבעל הזכויות ביצירה הינו יוצרה הראשון של היצירה (במקרה שאנו עוסקים בהפקת תקליט המפיק הוא בעל זכות היוצרים בתקליט) גם אם היצירה הוזמנה או מומנה על ידי אחר, או שיוצר היצירה קיבל את הרעיון ליצירתו מאדם אחר.

לכלל רחב זה ישנם חריגים:

  • יחסי עובד מעביד – ככלל, המעביד הינו הבעלים הראשון של זכות יוצרים ביצירה שנוצרה על ידי עובדו, במידה שהיצירה נעשתה לצורך עבודתו ובמהלכה (אלא אם הוסכם אחרת)
  • יצירה מוזמנת – יצירה שנוצרה לפי הזמנה, הבעלות בזכות היוצרים יכול ותהיה של המזמין אם הוסכם כך בין המזמין והיוצר, במפורש או במשתמע. לחריג זה קיים סייג, במידה שהיצירה המוזמנת הינה דיוקן או צילום של אירוע משפחתי או פרטי, הבעלים של זכות היוצרים הינו המזמין, אלא, אם הוסכם אחרת
  • בעלות המדינה ביצירה – המדיה הינה הבעלים של זכות היוצרים ביצירה שנוצרה או הוזמנה על ידה או על ידי עובד מדינה עקב עבודתו ובמהלכה, אלא אם הוסכם אחרת

אילו יצירות זכאיות להגנה?

סעיף 1 לחוק זכויות יוצרים מגדיר מהן סוגי היצירות עליהן חלה הגנה:

  • יצירה ספרותית (לרבות יצירה המבוטאת בכתב, הרצאה, טבלה, לקט, וכן תוכנת מחשב)
  • יצירה אומנותית (לרבות רישום, ציור, יצירת פיסול, תחריט, ליטוגרפיה, מפה, תרשים, יצירה אדריכלית, יצירת צילום ויצירת אומנות שימושית)
  • יצירה דרמטית (לרבות מחזה, יצירה קולנועית, יצירה דרמטית-מוסיקלית, יצירת מחול ופנטומימה)
  • יצירה מוזיקלית

למרות האמור לעיל נציין, כי לאמור לעיל ישנו חריג אחד במסגרת דוקטרינה הקרויה דוקטרינת האיחוד – כאשר ישנה דרך אחת בלבד לבטא את הרעיון. במצב דברים זה, ועל מנת להימנע ממתן הגנה לרעיון קובע המשפט כי ישנו "מיזוג" בין הרעיון לדרך ביטויו, וככזה, הוא אינו מוגן.

מהן דרישות הסף על מנת לזכות בהגנה של זכויות יוצרים?

על מנת שיצירה תזכה להגנה בישראל, עליה לעמוד במספר דרישות:

•    על היצירה להיות מקורית;
•    על היצירה להיות חדשנית;
•    על היצירה להתפרסם לראשונה בישראל (אלא אם נחתמה אמנה בין ישראל למדינה אחרת, או שישראל הצטרפה לאמנה בעניין זה);
•    זיקה לישראל (בעת יצירתה היה יוצרה אזרח ישראלי או שמקום מגוריו היה ישראל);
•    קיבוע (בצורה כלשהי- כתב, הקלטה וכד')

זכות היוצרים אינה זכות בלתי מוגבלת והיקף ההגנה תחום לצורת הביטוי הספציפית של הרעיון. בהתאם, קובע סעיף 5 לחוק כי זכויות יוצרים לא יחולו על:

•    רעיון;
•    תהליך ושיטת ביצוע;
•    מושג מתמטי;
•    עובדה או נתון;
•    חדשות היום.

בנקודה זו נציין, כי בהתאם להוראות סעיף 6 לחוק, לא תהא זכות יוצרים בחוקים, תקנות, דברי כנסת ובהחלטות שיפוטיות. בנוסף ובהתאם להוראות סעיף 8 לחוק לא תהא זכות יוצרים במדגם כהגדרתו בפקודת הפטנטים (למרות שכבר נקבע על ידי בית משפט מחוזי כי ישנם מקרים בהם תהא זכות יוצרים במדגם).

לפנייה לעו"ד סער גרשוני לחץ כאן: יעוץ משפטי

מהי הפרה של זכויות היוצרים?

בהתאם להוראות סעיף 47 לחוק, הפרה של זכות יוצרים הינה ביצוע או עשייה, של אחת הפעולות אשר יוחדו לבעל זכות היוצרים (ואשר מפורטים לעיל) או הרשאה לאחר לעשות פעולות אלו, זאת, אך ורק במידה שפעולות אלה נעשות ללא אישורו של בעל הזכות.

בנוסף קובע סעיף 48 לחוק "הפרה עקיפה" של זכות היוצרים, עשיית פעולות בעותק מפר של יצירה:

•    מכירה או השכרה, לרבות הצעה או העמדה למכירה או השכרה;
•    החזקה למטרה עסקית;
•    הפצה בהיקף מסחרי;
•    הצגה לציבור בדרך מסחרית;
•    ייבוא לישראל שלא לשימוש עצמי.

כן נקבע כי הפרה של זכויות יוצרים הינה, בין היתר, הפרת זכות מוסרית, גם בדרך עקיפה.

לצורך קביעה האם הופרה הזכות אין חשיבות אם ההפרה מתייחסת ליצירה בכללותה, או לחלק מהותי הימנה, בין אם בכוונה או בשגגה והאם המפר הפיק מההפרה זכות כלכלית. במקרים בהם קיים חשש להפרה, מומלץ לפנות אל עורך דין קניין רוחני.

שימושים מותרים ללא אישור בעל זכות היוצרים

כפי שציינו, זכות היוצרים נמסרה ליוצר היצירה במסגרת מעין "חוזה חברתי" ובתמורה להעמדת היצירה לרשות הציבור.

במסגרת אותו "חוזה חברתי" קבעה המדינה מספר חריגים שבהתקיים חלקם, או כולם, שימוש ללא רשותו של בעל זכות היוצרים לא תיחשב להפרה.

להלן נסקור בקצרה את החריגים העיקריים:

•    שימוש הוגן- אדם רשאי לעשות שימוש ביצירות, ללא רשותו של בעל הזכות, במידה והשימוש הינו לצורך לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, סקירה, דיווח עיתונאי, הבאת מובאות, או הוראה ובחינה על ידי מוסד חינוך. במקרה זה ועל מנת לקבוע כי השימוש הוגן יבחן בית המשפט, בין היתר, את מטרת השימוש ואופיו; אופי היצירה בה נעשה השימוש; היקף השימוש מבחינה איכותית וכמותית, ביחס ליצירה בשלמותה והשפעת השימוש על ערך היצירה ועל השוק הפוטנציאלי שלה;
•    מותר לעשות שימוש ביצירה בהליך משפטי או הליך מנהלי, בהיקף מוצדק;
•    שימוש אגבי ביצירה בדרך הכללתה ביצירת צילום, יצירה קולנועית או תקליט מותר. יצוין כי במקרה זה אין הכוונה להכללה במתכוון של יצירה מוסיקלית במלואה במסגרת יצירה אחרת.
•    שידור, העתקה, צילום, ציור, שרטוט או תיאור חזיתי דומה של יצירה אדריכלית, יצירת פיסול או יצירת אומנות שימושית מותר במידה והיצירה ממוקמת בקביעות במקום ציבורי.
•    העתקת תוכנות מחשב לצרכי גיבוי, מותרת למי שמחזיק עותק מורשה של תוכנת המחשב (בהתאם לחוק מי שמחזיק עותק כזה אמור להשמידו עם חלוף הצורך שלשמו נוצר);
•    העתקה של תוכנת מחשב לצורך תחזוקה של עותק מורשה של התוכנה או של מערכת מחשב, או לצורך מתן שירות למי שמחזיק עותק מורשה של תוכנת המחשב מותר, זאת, רק במידה שהדבר נחוץ לצורך שימוש בתוכנה;
•    יצירת יצירה אומנותית חדשה שיש בה העתקה חלקית של יצירה קודמת או שהיא יצירה נגזרת של יצירה אומנותית קודמת, וכל כל שימוש ביצירה החדשה מותרים ליוצר היצירה הקודמת, גם אם אינו בעל זכות היוצרים בה, ובלבד שהיצירה החדשה לא מהווה חיקוי או העתקה;
•    ביצוע פומבי של יצירה מותר במהלך פעילות חינוכית של מוסד חינוכי ובלבד שהביצוע הפומבי נערך בפני קהל הכולל את העובדים או תלמידים, קרוביהם או אנשים אחרים הקשורים באופן ישיר  לפעילות המוסד.

מהו הפיצוי המגיע לבעל זכות היוצרים בגין הפרה?

הפרת זכות יוצרים או זכות מוסרית הינה עוולה המזכה את בעל זכות היוצרים בפיצוי. בעל הזכויות יכול לבחור בין שני מסלולים עיקריים:

•    פיצוי בגין נזקים שנגרמו לו בפועל, כל עוד הוא יכול להוכיח נזק שנגרם בפועל.
•    פיצוי ללא הוכחת נזק בהתאם להוראות סעיף 56 לחוק זכות יוצרים, המאפשר לבית המשפט לפסוק לתובע עד 100,000 ₪ לכל הפרה.

כאשר יבקש התובע לפסוק פיצויים ללא הוכחת נזק ישקול בית המשפט, בין היתר, את היקף ההפרה, משך הזמן שבו בוצעה, חומרתה, הנזק הממשי שנגרם לתובע, הרווח שצמח לנתבע, מאפייני פעילות הנתבע, טיב היחסים שבין תובע לנתבע ותום ליבו של הנתבע ועוד.

בדרך כלל בתי המשפט לא נוהגים לפסוק סכום גבוה בגין הפרה ללא הוכחת נזק. בהתאם, במידה וניתן להוכיח נזק שנגרם בפועל מוטב לתובע לתבוע כסעד עיקרי את הנזק שנגרם לו בפועל.

בנוסף, ולאור העובדה שסעיף 57 לחוק מעניק לתובע אפשרות לחייב את הנתבע במתן דין וחשבון לתובע (חשיפת נתונים רלוונטיים בספרי החשבונות) מומלץ לתובע להשלים את תביעתו ולתבוע סעד משני של השבת רווחים מכוח חוק עשיית עושר ולא במשפט.

האמור לעיל הינו בגדר מידע כללי בלבד ואינו בא להחליף ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית הדרושה, בדרך כלל, טרם נקיטת הליכים משפטיים.